הע"ז 36875-09-12 מדינת ישראל נ' שרביט

בפניי בקשת הנאשמת לביטול כתב האישום שהוגש כנגדה, המרתו לקנס מנהלי, ולחילופין, לגילוי חומרי חקירה, בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ, במטרה לבסס את טענתה בדבר אכיפה בררנית.

אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות, על כל חלקיה, ואלו הם טעמיי.

כללי

1. כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה העסקת עובדת זרה ללא היתר כדין וללא עריכת ביטוח רפואי, כמתחייב בחוק עובדים זרים. בהתאם לכתב האישום, משך העסקת העובדת הזרה הנ"ל ארך כחודש ימים: מיום 27.06.11 ועד ליום 25.07.11.

2. טענותיה של הנאשמת מתמקדות במספר מישורים:

   • כתב האישום הוגש בניגוד להנחיות היועמ"ש ובניגוד להוראותיו ולתכליתו של חוק העבירות המנהליות, שכן בנסיבות המקרה, ובמיוחד לאור תקופת ההעסקה הקצרה, מן הראוי היה להסתפק בהטלת קנס מנהלי ולא בניהול הליך פלילי, על כל המשתמע מכך;

   • נפל פגם או פסול בכתב האישום, באופן המצדיק את ביטולו, באשר לא פורטו בו הטעמים המיוחדים להגשתו;

   • לנאשמת עומדת טענת הגנה מן הצדק לאור העובדה שהגשת כתב האישום כנגדה התבצעה תוך הפלייתה לרעה ביחס לנאשמים אחרים, קרי, תוך הפעלת מדיניותש ל אכיפה בררנית כלפיה;

   • במטרה להוכיח את טענתה דלעיל, יש להורות למאשימה להמציא לה שורה של מסמכים שונים, הכוללים נתונים בדבר מספר כתבי האישום ומספר הקנסות המנהליים וסכומיהם, שהוטלו בעקבות העבירות המיוחסות לנאשמת, וזאת בהתייחס לשנים 2008 עד 2013.