מדינת ישראל נ' ישראל אילוז

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין העסקה שלא כדין של עובד זר. במסגרת כתב האישום יוחסה לנאשם עבירה על סעיפים 2(א)(1) – (2) לחוק עובדים זרים התשנ"א – 1991.

בפתח הדברים אציין כי לאחר ששמעתי היום את עדויות הצדדים ואת סיכומיהם ולאחר ששבתי ועיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי יש לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

במסגרת פרק העובדות שבכתב האישום נכתב כי הנאשם היה במועדים הרלבנטיים לכתב האישום קבלן עצמאי, "אילוז ישראל שיפוצים ישיר" אשר ביצע עבודות שיפוץ בדירה ברחוב בר גיורא 3/3 בתל אביב (להלן – הדירה). לפי הנטען, ביום 30.1.06 הנאשם התקשר עם בעל הדירה, עו"ד עודד ענבר, בהסכם לביצוע עבודות שיפוץ אשר כללו בין היתר, עבודות חרסינה, פינוי, אינסטלציה וחשמל. כן נכתב בכתב האישום כי ביום 8.3.06 בשעה 10:20 או במועד סמוך לכך, במהלך ביקורת שערכו צוות מפקחים מטעם המאשימה, נמצא עובד זר פלשתינאי אשר עסק בחיבורי חשמל בלוח החשמל בדירה (להלן – העובד). עובד, אשר לא היה במועד הרלבנטי לכתב האישום אזרח ישראל או תושב בה ולא היה רשאי לעבוד אצל הנאשם ומשכך הנאשם העסיק את העובד שלא על פי היתר כדין.

גרסת הנאשם הייתה כי הוא איננו מכיר כלל את הועבד מושא כתב האישום וכי העובד לא הועסק על ידו.

מהראיות עולה כי אכן, ביום 30.1.06 נערך זיכרון דברים בין הנאשם לבין הבעלים של הדירה מר עודד ענבר (להלן – מר ענבר), אשר אף העיד מטעם המאשימה. זכרון דברים אשר על פיו הוסכם כי הנאשם יבצע בדירה עבודות שונות ובכלל אלה עבודות הריסה ובינוי, אינסטלציה, חשמל ועבודות נוספות בתמורה לסכום של 66,200 ₪ בהתאם לפירוט שהופיע בזיכרון הדברים. במסגרת זיכרון הדברים, נכתב גם כי משך העבודה לא יעלה על 35 ימים וכי הוא יתחיל תוך 3 ימים מחתימת זיכרון הדברים. משמע, על פי זיכרון הדברים הנאשם היה אמור לסיים את העבודה סמוך למועד שבו נערכה הביקורת.

מן הראיות עולה, ועל כך אין למעשה מחלוקת, כי הנאשם הפסיק את העבודה בדירה לפני סיומה: בעוד שלגרסת הנאשם העבודה הופסקה זמן קצר לאחר שהחלה בשל התערבות העירייה ומאחר ומר ענבר ביקש לבצע חלוקה לא חוקית של הדירה לשתי דירות, הרי שלגרסתו של מר ענבר, בעדותו בבית הדין, הנאשם ניתק את הקשר זמן קצר לאחר תחילת העבודה, לאחר שהוא קיבל תשלום בסך של 18,700 ₪ ולאחר שהוא, מר ענבר, נעתר לבקשת הנאשם להקדים את התשלומים.