הע"ז 22330-02-10

1.בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב -1982, הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמת מביצוע העבירה שיוחסה לה בכתב האישום. לנאשמת יוחסה עבירה של העסקה שלא כדין; עבירה על הוראות סעיף 2 (א) (2) לחוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991.

2.על פי כתב האישום, בתאריך 15.6.04, במסגרת ביקורת שערכו מפקחי משרד התמ"ת באתר עבודה ברחוב הציונות פינת רחוב התקווה באשדוד (להלן: "האתר"), שם נבנה פרוייקט

"גרנד דימרי", נמצאו 15 עובדים העוסקים בעבודות בנייה. הנאשמת העסיקה את העובדים שלא על פי היתר כדין.

3. הנאשמת כפרה באישום, ועל כן נשמעו הוכחות בתיק. לאחר קיום מסכת הראיות, סיכמו הצדדים בע"פ.

4.מטעם המאשימה העידו: מר שמעון זיגזג- מפקח במאשימה, מר ירון הלפגוט- מפקח במאשימה, מר ארמונד אסולין- מפקח במאשימה, מר מיכאל קוזלוב- מנהל אתר מטעם חברת י.ח. דמרי, וכן מר ניר ברדה- עובד בנאשמת.

מטעם הנאשמת לא הובאו עדים.

5.להלן נפרט את התמונה העובדתית כפי שעלתה מן העדויות, תוך התייחסות לעדויות שנשמעו ולראיות שהוגשו.

6.המפקח שמעון זיגזג העיד כי קשה לו לזכור פרטים מן האירוע, מאחר וחלפו 9 שנים מאז. לפי עדותו, היו ראיות לכך שמקבלת היתר ההעסקה, חברת י.ח. דמרי, לא העסיקה את העובדים, וכי מבחינת המאשימה "זו עילה לפתיחת תיק חקירה הן כנגד מקבל ההיתר והן כנגד מי שהעסיק אותם". העד לא זכר איזה פעולות חקירה או אכיפה בוצעו כנגד מקבלת ההיתר, חברת י.ח. דמרי.

כשנשאל מדוע לא חקר עובד של הנאשמת שניהל את העבודה בשטח, ושהיה במקום, השיב כי אכן "רצוי לחקור אותו", והוסיף כי "אנו מביאים בחשבון את הפגיעה בפרנסה של שכירים, שאם נגבה ממנו עדות זה יהווה לחץ מסויים וניגוד אינטרסים מול המעסיק שלו. לפעמים מתוך תחושה אנו מוותרים על חקירה כזו כי אין בה צורך".

כשנשאל מדוע נחקר רק עובד אחד מתוך 15 העובדים הזרים, השיב כי "סביר להניח כי אותו עובד תקשר טוב בעברית והיתר לא". כשנשאל אם מדובר בניחוש, השיב "אמרתי סביר להניח. לזכור אחרי 9 שנים" (כך במקור– י.י).