פסק
דין
בפני תובענה למתן חשבונות ולפיצוי כספי בסך של 200,000 ש"ח שעילותיה מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999 וחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979.
1.
העובדות והמחלוקת
התובע 1, מר מרדכי אלקריף (להלן: "
התובע" או "
התובע 1") הינו מעצב אופנה המתמחה בעיצוב דגמי הלבשה. התובע 2, מר דוד רבני (להלן: "
התובע 2") עוסק בתחום האופנה.
התובעים טוענים כי ביום 1.1.02 יסדו שותפות בלתי רשומה (להלן: "
מדנס") אשר עוסקת בפיתוח, עיצוב, יצור ושיווק של בגדי אופנה תחת המותג "MADNESS" (ראה סעיף 4 לתצהיר התובע). התובע 1 עומד בראש מחלקת הדיגום של מדנס (סעיף 9 לתצהיר עדותו; עמ' 17 ש' 5-1 לפרוטוקול). על מוצרי מדנס מתנוסס סימן המסחר "MADNESS" שמספרו 156637 הרשום על-שם התובע 2 (נספח "ה" לכתב התביעה).
הנתבע, מר אשר סונבוליאן (להלן: "
הנתבע") הינו בעל זכויות והמנהל בעסק בשם טיק טאק "אקשיין", המייצר ומפיץ מוצרי הלבשה, בין היתר, תחת השם "ELEVEN".
תביעה זו עניינה בארבעה דגמי גופיות אשר לטענת התובעים הועתקו מהם על-ידי הנתבע.
הגופיות מוצגים ת/1א, ת/2א, ת/3א ו - ת/4א יוצרו על-ידי מדנס, בעוד שהגופיות מוצגים ת/1, ת/2, ת/3 ו - ת/4 יוצרו על ידי הנתבע.
הדגם הראשון הינו גופיה הידועה במסמכי מדנס כדגם 0393, גופיית "טייק" - מוצג ת/1א, שעליה מתנוסס הכיתוב "LOADING", המספר "69", וכן הכיתוב "MADNESS".
בדגם הנטען כמפר - מוצג ת/1, מופיע הכיתוב: "ELEVEN", המספר: "11", וכן הכיתוב: " MANHATTAN".
הדגם השני הינו גופיה הידועה במסמכי מדנס כדגם 0399 גופיית "פנמה" - מוצג ת/2א, עליה מופיע הכיתוב "STUDY", המספר 63 וכן הכיתוב "madness girls".
בדגם הנטען כמפר - מוצג ת/2, מופיע גם כן הכיתוב "STUDY", במקום המספר: 63 מופיע המספר: 11 ובמקום הכיתוב: "madness girls" מופיע הכיתוב: "eleven girls".
הדגם השלישי הינו גופיה הידועה במסמכי מדנס כגופיית "רקס" - מוצג ת/3א, שעל גביה מופיע בקטן הכיתוב "MADNESS" ומעליו דמות קטנה של ציפור.
בדגם הנטען כמפר - מוצג ת/3, מופיע בקטן הכיתוב "ELEVEN" ומעליו דמות קטנה אחרת של ציפור.
הדגם הרביעי הינו גופיה הידועה במסמכי מדנס כגופיית "פסים" - מוצג ת/4א, שעל-גביה מופיע בקטן בתוך צורת אליפסה הכיתוב "MADNESS", ובדגם הנטען כמפר - מוצג ת/4, מופיע בתוך צורת אליפסה הכיתוב "ELEVEN".
2.
טענות הצדדים
התובעים טוענים כי הינם בעלי זכויות הקניין הרוחני בארבעת דגמי הגופיות נשוא התביעה אשר יוצרו על-ידם. לטענת התובעים, העתיק הנתבע, שלא כדין, את ארבעת דגמי הגופיות של התובעים, תוך שהוא מפר הילכות מסחר הוגן ומסב לתובעים נזקים. עוד טוענים התובעים, כי הוכיחו הן את יסוד המוניטין והן את יסוד החשש להטעיה, ועל-כן קמה להם עילת תביעה בעוולת גניבת עין. כמו-כן, לטענת התובעים, בהתנהגותו האמורה עשה הנתבע עושר ולא במשפט.
מנגד, מכחיש הנתבע מכל וכל כי העתיק מהתובעים את דגמי הגופיות נשוא התביעה. לגרסתו, אין כל ייחודיות או מקוריות בדגמי הגופיות של התובעים, וכי בשוק האופנה הישראלי עיצוב הדגמים מושפע ומקבל השראה מהאופנה בחו"ל. כתוצאה מכך קיים דמיון רב בין הדגמים של כל מעצב ומעצב. לדידו של הנתבע, יש שוני בתוספות שנוספו לדגמיו לעומת התוספות שבדגמי מדנס.