הערכת שווי השעון שנגנב הייתה רשלנית- הסוקר ומעסיקתו לא ישלמו

לפני תביעה על סך 309,359 ש"ח שענינה דרישה לתשלום תגמולי ביטוח (כלפי הנתבעת 1) וטענת רשלנות בהערכת שווי נכס (כלפי כל הנתבעים).

הרקע

1.    התובע, מר אריאל ונדר (להלן - התובע), היה מבוטח בתקופה הרלוונטית לתביעה זו אצל הנתבעת 1, ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ (להלן - המבטחת), בביטוח תכולת דירה על פי פוליסה. הנתבעת 2, קובי ליברמן הערכות וסקרים (להלן - הנתבעת 2), משמשת כשלוחה של המבטחת ומטעמה היא עורכת, לפי בקשת המבטחת, דוחות סקר להערכת תכולת דירות. הנתבע 3, מר דן כוכבי (להלן - כוכבי), הועסק כמעריך מטעם הנתבעת 2. הנתבעת 2 ביצעה באמצעות כוכבי הערכה של תכולת הדירה השייכת לתובע (להלן - דוח הסקר, שצורף וסומן ג/1). בין השאר, צוין בסעיף 1 לפרק "תכשיטים" כי לתובע יש שעון "אדמרס פירוס" בשווי של 7,500 ש"ח (להלן - השעון).

ביום 9.10.02 נפרץ ביתו של התובע ונגנבו מספר פריטים, כפי שפורטו בדוח השמאי מטעם המבטחת, מר אפרים משה (להלן - השמאי משה). בין השאר, נגנב השעון.

טענות התובע

2.    התובע טוען כי השעון שנרשם בדוח הסקר כ"אדמרס פירוס" הינו שעון כיס שנמסר לו בשנת 1999, כמתנה ליום הלדתו ה-40, על ידי דודה של אמו. לאחר הפריצה, החל התובע לחפש לרכוש שעון כדוגמת שעון הכיס שנגנב מביתו, ובדיקותיו העלו כי אין בנמצא שעון מסוג "אדמרס פירוס". בדיקות מעמיקות יותר העלו כי שעון הכיס אינו מסוג "אדמרס פירוס", כפי שציין כוכבי בדוח הסקר, שכן חברה כזו אינה קיימת. שעון הכיס, כך התברר לתובע מתמונות וצילומים אותם ראה, הוא מתוצרת "Audemars Piguet". התובע פנה בענין זה לנתבעת 2 ולכוכבי, וכתוצאה מפנייתו זו, תוקן שם שעון הכיס בדוח הסקר, אך לא תוקן גובה ההערכה באשר לשווי השעון, כמתחייב מהשוני בין שתי חברות השעונים. התיקון צורף כ נספח ג לתצהיר התובע. לטענת התובע, שעון הכיס שנגנב, מתוצרת "Audemars Piguet", הוא שעון עתיק, בעל שלושה מכסים, עשוי זהב, אשר יוצר בעבודת יד על ידי אחת מחברות השעונים הידועות בעולם. התובע לא היה מודע לערכו הכספי של שעון הכיס בעת ביצוע ההערכה על ידי כוכבי, ולאחר הפריצה, בעקבות בירורים באינטרנט ואצל מספר שענים, התברר לו כי שעון הכיס שווה כ - 55,000 $. התובע טוען כי הנתבעים 2-3 התרשלו או טעו בזיהוי שעון הכיס. בכתב תשובתו מתייחס התובע לטענת הנתבעים כי הוסבר לו שהוא יכול להציג הערכת שווי מטעמו לשעון, ומכחיש אותה. לדבריו, לא הוסבר לו כל הסבר שכזה.

3.    המבטחת לא הכחישה את חבותה לפיצוי התובע בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהפריצה, אך הציעה לפצותו באשר לפריטים שנגנבו (מלבד שעון הכיס) על פי "ערכי שיפוי" ולא "ערכי כינון". היא שלחה לו צ'ק על סך של 27,199 ש"ח כפיצוי, על פי ערכי שיפוי. התובע הודיע למבטחת כי אינו מקבל את הפיצוי, והציע שהסכום שבצ'ק יחשב על ידו כסכום שאינו שנוי במחלוקת, ובדבר היתרה - עוד יתדיין עמה. המבטחת סירבה להצעה זו, ועל כן הצ'ק לא נפרע. בכתב תשובתו מציין התובע כי המבטחת אינה מעמידה לרשות מבוטחיה סוכן ביטוח, ועל כן טענותיה בדבר ההבדלים בין "ערכי כינון" ל"ערכי שיפוי" דינן להדחות. על המבטחת להסביר לתובע מפורשות, הן בכתב והן בעל פה, את המשמעות של "כינון" ו"שיפוי" ואת ההשלכות הכלכליות והנזקים הכלכליים שיגרמו לתובע.

4.    חובה של המבטחת כלפי התובע עומד על סך של 59,359 ש"ח (ללא שעון הכיס) וחובם של הנתבעים כולם בגין שעון הכיס עומד על סך של 250,000 ש"ח. לפיכך, הוגשה תביעה זו על סך 309,359 ש"ח.

טענות הנתבעת 1

5.    לטענת הנתבעת 1, הנתבעים 2 ו-3 אינם עובדי המבטחת והנתבעת 2 היא קבלן עצמאי ביחסיה עם המבטחת.

6.    אכן, לבקשת התובע, נתבקשה הנתבעת 2 להעריך את תכולת דירתו לשם קביעת סכומי הביטוח ושווי התכולה. ביום 10.04.00 נשלח כוכבי להעריך את תכולת דירת התובע, ביום 14.04.00 בוצע הסקר לתכולה וביום 10.05.00 נשלח דוח הסקר לאישור התובע. התובע לא הגיש כל השגה או ערעור לגבי הערכות הסקר. הביטוח בפוליסה בגין תכשיטים הינו בהתאם להערכת שווי המבוצעת על ידי מעריך מוסמך, כמפורט ברשימת הביטוח. לפני הסוקר הוצגו 2 שעונים, אשר הוערכו בסך 7,500 ש"ח כל אחד.

המבטחת מכחישה כי שעון הכיס שנגנב הינו מסוג "Audemars Piguet". אין כל הוכחה כי זה סוג השעון שבו מדובר וטענת התובע בענין זה, לרבות טענתו בדבר שווי השעון, אינה מוכחת. השיפוי לתובע מוגבל לפוליסה ולסכומי הביטוח בפוליסה, ולכן מוגבל לשווי השעון שהוערך בסקר.

אם תוכח רשלנות של הנתבעים 2 או 3, אין בקביעה זו כדי לחייב את המבטחת.

7.    באשר לשאר התכולה (מלבד שעון הכיס), המבטחת היתה נכונה לשפות את התובע, בהתאם לתנאי הפוליסה, בסכום של 27,676 ש"ח, ובהתאם נתנה המחאה לתובע. כל עוד לא כונן הנזק, יש לשפות את התובע בהתאם לתנאי הפוליסה בערכי שיפוי.

טענות הנתבעים 2 ו-3

8.    לטענת הנתבעים, כוכבי הינו מעריך ותיק, בעל נסיון של כ-24 שנים, מומחה לדבר, איש מקצוע מהשורה הראשונה והתביעה דנן כלפיו היא בבחינת הוצאת לשון הרע, על כל המשתמע מכך. השעון של התובע הוערך בסך של 7,500 ש"ח, מאחר שזהו ערכו. לא נפלה כל טעות בשמו של השעון. על השעון נרשם כי המדובר בשעון "אדמרס פירוס ג'נבה" ובהתאם הוערך השעון. לתובע הובהר כי שווי השעון מוערך בהתאם למצבו, גילו ותוצרו וכי לתובע הזכות להביא הערכה מטעמו. אין מדובר בשעון מסוג "Audemars Piguet". כאמור, על השעון שהוצג לכוכבי נרשם "ג'נבה", ועל שעון "Audemars Piguet" לא נרשם מעולם "ג'נבה". השם "אדמרס פירוס" אינו בהכרח שם של חברה, אלא שם של דגם, ומדובר בשעון אחד מיני רבים, המיוצרים במאות בג'נבה, שאין בהם כל ייחוד ואין מדובר בפריט אספני בעל ערך של ממש. נאמר לתובע כי הוא רשאי להציג הערכה מטעמו לגבי השעון, והוא לא עשה כן. השעון עליו מדבר התובע הוא נדיר וייחודי, ואילו נתקל כוכבי בשעון כזה, היה בודאות שם לב לכך.

9.    אכן, הנתבעים 2 ו-3 הסכימו לתקן את שם השעון בדוח, אך הדבר נעשה מתוך שגגה. לאחר בדיקה שנערכה בטפסי הסקר המקוריים, נתברר כי המדובר היה בשעון מסוג "אדמרס פירוס" ולא בשעון "Audemars Piguet". התובע קיבל את דוח הסקר עובר לאירוע ולא העלה כל טענה ביחס לערך השעון או לשם השעון. התובע גם לא שילם פרמיה כפי שהיתה נדרשת, לו בוטח השעון לו טוען התובע.

10.  לא יתכן שהתובע קיבל מתנה בשווי 55,000 $ ולא היה מודע לכך. על התובע הנטל להוכיח את ערכו של השעון שנגנב ואת תוצרתו, ואין לסכום הדמיוני שננקב בתביעתו כל קשר למציאות.

11.  דין התביעה להדחות, אך אם בית המשפט יקבל את הטענה כי התובע זכאי לפיצוי בעבור השעון, בסכום הגבוה מ-7,500 ש"ח, על הנתבעת 1 לשאת בכל חיוב שיוטל. התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 דינה להדחות, בכל מקרה.