הענף הירוק בע"מ נ' מקונן ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לביטול פסק דין.

2.ויאמר מיד - דין הבקשה להידחות.

3.בכל הקשור לתובעת ב-תא"מ 35135-12-12 (הכשרה חברה לביטוח בע"מ) - כבר ניתנה ביום 23/3/14 החלטה בבקשה לביטול מטעמים דומים ואין לפניי טעם חדש לעיון חוזר בה.

4. בכל הקשור לתובעת ב-תא"מ 39078-04-13 (הענף הירוק בע"מ - להלן "התובעת"):

4.1עם העברת התביעה לטיפולי ביום 15/7/13 הוריתי, בין היתר, על הגשת תצהירי עדות ראשית תוך 60 יום באורח הדדי.

4.2ביום 21/11/13 ניתנה אתראה בדבר מחיקת התביעה על הסף משחדלה התובעת (והנתבעים גם כן) לקיים אחר ההחלטה מיום 15/7/13.

4.3ביום 24/11/13 הגישו הצדדים בקשה לאיחוד הדיון בתביעה זו עם התביעה ב-תא"מ 35135-12-12. בו ביום נעתרתי לבקשה תוך מתן ארכה לקיים אחר ההחלטה עוד מיום 15/7/13.

4.4ביום 11/12/13 ביקשה התובעת ארכה בת 20 יום להגשת תצהיר עדות ראשית ואף לבקשה זו נעתרתי בהחלטה מאותו היום.

4.5ביום 30/1/14 ניתנה אתראה נוספת לתובעת (כמו גם הוריה לנתבעים כי עליהם להגיש תצהיר חתום ומאומת כדין) לקיים אחר ההחלטה עוד מיום 15/7/13.

4.6ביום 20/3/14, ומשכשלו כל הצדדים מלקיים אחר החלטות בית המשפט, ניתן פסק הדין המוחק את שתי התביעות, ללא צו להוצאות, הוא פסק הדין נשוא הבקשה (לעיל ולהלן "פסק הדין").

4.7ביום 23/3/14 הוגשה בקשת התובעת (הכשרה חברה לביטוח בע"מ) לביטול פסק הדין בטענה כי תצהיר הוגש וניתנה החלטה בבקשתה ביום 23/3/14.

4.8ביום 24/4/14 הוגשה בקשה מוסכמת זו לביטול פסק הדין.

5.בבואנו לבטל פסק דין, ניצבות לפנינו שתי שאלות: האם נפל פגם בהליך מתן פסק הדין שבעטיו יש להורות על ביטולו מחובת הצדק; ולחלופין, האם חרף העדר פגם, יש מקום להורות על ביטולו מכוח שקול הדעת הנתון לבית המשפט (ראה: רע"א 7034/00, צדקה נ' וייל (2001); רע"א 8646/04, כריים נ' מ"י (2004); בש"א (ת"א) 12746/08, פיתוחי חוטם ייבוא ייצוא שיווק יוזמה בע"מ נ' COLGATE PALMOLIVE COMPANY (2009), על האסמכתאות הנזכרות שם).

6.מצינו כי החלטות בית המשפט הומצאו לצדדים והתובעת (הענף הירוק בע"מ - כמו גם הנתבעים) - אף אינם מכחישה זאת.

משכך, לא נפל כל פגם בהליך מתן פסק הדין.

7.לפיכך, השאלה הנשאלת היא, אם כן, האם יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול הדעת הנתון לבית המשפט. לעניין זה שומה עלינו לבחון שניים: האחד, הטעם למחדל - בהקשר זה יש לבחון האם הדבר משקף זלזול בבית המשפט, צירוף נסיבות אומלל, אי הבנה, היסח הדעת או אולי רשלנות; והשני, סיכויי ההצלחה של מבקש הביטול (ראה: רע"א 5904/10, אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (2010); רע"א 9565/09, מרגוליס נ' גנץ (2010); ע"א 2201/07, חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2009); רע"א 5357/99, נדיב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בע"מ (1999); ע"א 1782/06, משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה (2008); בש"א (ת"א) 14266/08, טלטיב תקשורת בע"מ (בפירוק) נ' פלאפון תקשורת בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות דשם; בר"ע (ירושלים) 694/05, בן חנן נ' חסון (2005); בש"א (ירושלים) 7146/04, מפרק חברה י. זקן ובניו מפעלי בניה בע"מ נ' הכונס הרשמי (2008); ת.א. (ת"א) 2209/05, אורן נ' השמירה-טכנולוגיה (מיגון) 1971 בע"מ (2010); ע"א 10152/07, פדידה נ' רפאלי (2010) ; י. זוסמן "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995, עמוד 738; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, 2009, עמוד 373).

7.1הטעם למחדל -

לטענת התובעת, התצהירים הוכנו בחודש דצמבר 2013 אך עקב תקלה טכנית לא הוגשו תוך ציון נסיבות אישיות שהתרחשו בסמוך לאמצע חודש דצמבר 2013.

גם אם אקבל את טענת התובעת כי המדובר בשגגה גרידא, בפרט נוכח הנסיבות המצוינות בסעיף 2 לבקשה ובתצהיר התומך בה אשר גרמו להשבתת המשרד בחודש 12/13 למשך שבוע ימים - הרי שבתיק זה ניתנו ארכות למכביר עוד בטרם חודש דצמבר 2013.