אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> העליון קבע כי משלא שולמה פרמיית הביטוח ולא הוטבעה חותמת הבנק על תעודת הביטוח הרי שהפוליסה אינה תקפה

העליון קבע כי משלא שולמה פרמיית הביטוח ולא הוטבעה חותמת הבנק על תעודת הביטוח הרי שהפוליסה אינה תקפה

תאריך פרסום : 26/06/2013 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
4504-11
26/06/2013
בפני השופט:
1. א' רובינשטיין
2. י' דנציגר
3. נ' סולברג


- נגד -
התובע:
1. המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")
2. אבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

עו"ד משה עבדי
הנתבע:
1. דוד מור
2. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

עו"ד דוד אלדור
עו"ד אלון בלגה
פסק-דין

השופט נעם סולברג:

1.       בבוקרו של יום קנה דוד מור אופנוע; בצהרי היום נפצע קשה בתאונת דרכים בשעת נהיגתו על האופנוע. בין לבין שילם תמורת האופנוע לחברו המוכר, נפתלי הרץ גרינברג, וניגש עמו אל סוכנות הביטוח על מנת להנפיק פוליסת ביטוח על שמו. סוכן הביטוח הבהיר לשניים כי אין ניתן להנפיק פוליסת ביטוח לפני העברת הבעלות באופנוע על שם הקונה מור. השניים נסעו לסניף דואר, ביצעו העברת בעלות, שבו לסוכן הביטוח, וזה הנפיק למור תעודת ביטוח על שמו, ל'כיסוי' נהיגתו-שלו בלבד. מור ביקש לשלם את תעודת הביטוח בסניף הדואר הסמוך, אך זה היה עמוס, ולפיכך העדיף לנסוע לסניף דואר קרוב לביתו בקריית טבעון. תעודת הביטוח הונפקה בשעה 09:54; התאונה ארעה בשעה 13:00; הפרמיה לא שולמה עד עצם היום הזה.

עיקרי פסיקת בית המשפט המחוזי

2.       בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת רות לבהר שרון) פסק כי פוליסת הביטוח היתה תקפה בשעת התאונה, וכי חברת הביטוח אינה יכולה להתנער מחבותה החוזית על-פיה. על שני אדנים ביסס בית המשפט המחוזי את פסק דינו החלקי מיום 12.1.2004:

(א)     סעיף 14 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 - עניינו במועד לתשלום - וזו הוראתו בסעיף-קטן (א):

"דמי הביטוח ישולמו עם כריתת החוזה או תוך זמן סביר לאחר מכן, ואם נקבעו לתקופות קצובות - בראשית כל תקופה".

הוראה זו חלה גם על המועד לתשלום פרמיה עבור פוליסה לביטוח חובה של רכב, משום שבפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 אין הוראה מיוחדת בעניין זה, ובהתאם לסעיף 73 לחוק חוזה הביטוח, שעניינו בשמירת דינים, וזו לשונו:

"הוראות חוק זה יחולו כשאין בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, או בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון".

ודוק: בחוק אחר אין הוראות מיוחדות לעניין הנדון, אך בתוספת לתקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), התש"ל-1970, בסעיף 3 לטופס א' - כותרתו תעודת ביטוח - נקבע כך:"מועד תחילת הביטוח: המועד בו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק אך לא לפני...". דא עקא, בחקיקת משנה עסקינן - לא  בחוק - ואין בכוחה להתגבר על הוראתו של סעיף 14(א) הנ"ל לחוק חוזה הביטוח.

           בנסיבות העניין דנן, לדברי בית המשפט המחוזי "השתכנעתי שהתובע היה בדרכו לביצוע תשלום הפרמיה בבנק הדואר, ועל אף שהפרמיה לא שולמה, נכון לקבוע שבמקרה זה מדובר 'בזמן סביר' מרגע הוצאת הפוליסה, ועד שהתובע היה בדרכו לביצוע התשלום".

(ב)     בפוליסה דנן נכתב כך:

"מועד תחילת הביטוח: המועד בו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק אך לא לפני 8.9.99".

יום 8.9.99 הוא היום המר והנמהר שבו הונפקה הפוליסה (בבוקר), ובו ארעה תאונת הדרכים שבה נפצע מור (בצהריים). תנאי זה, לפי פסיקת בית המשפט המחוזי - שהוא סייג לחבותה של חברת הביטוח - לא הודגש ולא הובלט, בניגוד לחובה להבליט הגבלות לפי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח:

"תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם".

3.       בית המשפט המחוזי (השופטת ר' לבהר-שרון) קבע אפוא בפסק הדין החלקי כי "הפוליסה היתה בתוקף במועד התאונה" (עמוד 11), בהתבסס על שני נימוקים:

(א) משום שמועד תשלום הפרמיה הוא "עם כריתת החוזה או תוך זמן סביר לאחר מכן" (שם);

(ב) מכיוון ש"חברת הביטוח אינה יכולה להתנער מחבותה החוזית על פי הפוליסה כל עוד לא הבהירה והדגישה בפני המבוטח את הסייגים לתחולת הפוליסה" (שם).

במקביל דחה בית המשפט המחוזי את תביעתו של מור נגד קרנית, ובטרם חתימת פסק הדין החלקי ביקר בית המשפט את נהלי העבודה אצל חברת הביטוח, בקביעה כי סוכן הביטוח היטעה את מור, וכי לפי האמת אין מניעה להנפיק פוליסת ביטוח גם ללא העברת בעלות. בהאמינו למור כי היה משוכנע שהוא מבוטח עד חצות אותו לילה בביטוח של המוכר, ציין בית המשפט המחוזי עוד כי מן הראוי היה שסוכן הביטוח יבהיר למור כי איננו מבוטח למרות הנפקת הפוליסה, כל עוד לא תשולם.         

4.       הצדדים ערערו לבית המשפט העליון; חברת הביטוח מזה (על הפסיקה בעניין חבותה) ומור מזה (על דחיית התביעה נגד קרנית). בית המשפט העליון (השופטים א' פרוקצ'יה, ע' ארבל וס' ג'ובראן) פסק ביום 16.1.2006 כי יש למצות תחילה בערכאה הדיונית את הדיון בהיקף הנזק, וכי עם מתן פסק הדין הכולל בשאלות האחריות והנזק ניתן יהיה לשוב ולערער. ביום 4.5.2011 ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת מיכל נד"ב) פסק דין לתשלום פיצויים בסך של 1,793,784 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מעבר לגמלאות המוסד לביטוח לאומי. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ