החלטה
1. המבקשת הגישה בקשת צד בסכסוך קיבוצי, ובה התבקשו הסעדים הבאים:
"א. להצהיר כי שירותי האבטחה במזרח ירושלים הם מסוג השירותים שהמדינה אינה רשאית להפריטם.
ב. להצהיר כי תוספת הסיכון המשולמת למאבטחים במתחמי מזרח ירושלים (להלן: "המאבטחים") הינה חלק משכר היסוד של המאבטחים ועל כן, הם זכאים להפקדה פנסיונית בגינה.
ג. על יסוד האמור בסעיף ב, לעיל, להצהיר כי ההסכמים עליהם חתמה המדינה בעקבות המכרז לאבטחת מתחמי מזרח ירושלים, מגלמים הרעה בתנאי השכר של המאבטחים.
ד. להצהיר כי נוכח הרעת התנאים כאמור, זכאי מי מהמאבטחים שיבחר בכך, בתוך 30 יום, ולכל היותר בתוך זמן סביר מיום החלטת בית הדין הנכבד, להתפטר בדין מפוטר.
ה. להצהיר כי כאשר מזמין מתקשר עם חברת קבלן בהסכם המגלם הרעת תנאים של עובדי חברת הקבלן, הוא יחשב בשל כך כמעביד.
ו. על יסוד האמור בסעיף א, לעיל, ולחילופין על יסוד האמור בסעיף ד, לעיל, המדינה היא מעסיקתם של המאבטחים".
בתגובתה טוענת המדינה כי יש למחוק את הבקשה על הסף, שכן שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד אינה מתאימה ואינה ראויה להתברר במסגרת הליך קיבוצי. בקשתה זו של המדינה הינה מושא החלטתנו זו.
2.המבקשת טוענת כי בין המאבטחים למדינה קיימים יחסי עובד ומעביד. לדבריה אין מחלוקת בין הצדדים לגבי עובדות הנוגעות לקיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, והן מפורטות במסמכים שהגישה המדינה. לפיכך, יידרש לטענת המבקשת "הליך הוכחות קצר ופשוט" שלא יפגע בתכלית ההליך הקיבוצי.
3.מנגד טוענת המדינה כי שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד אינה יכולה להתברר במסגרת הליך קיבוצי, שכן בירור שאלה זו מחייב שמיעת ראיות. אין מדובר "בהליך הוכחות קצר ופשוט", שכן קיים פער גדול בין גרסת המבקשת לגבי העובדות בנושא זה לבין גרסת המדינה. לכן יידרש הליך הוכחות מלא. יתר על כן גם שאלת חלותו של ההסכם הקיבוצי בדבר זכויות עובדי קבלן על המאבטחים מחייבת שמיעת ראיות, שהרי המאבטחים אינם צד להסכם זה. לפיכך הבקשה אינה הולמת הליך של סכסוך קיבוצי.
3.נפתח ונאמר כי דרך המלך בבתי הדין לעבודה אינה סילוק על הסף אלא דיון לגופו של עניין. דברים אלה נכונים פי כמה כאשר מדובר בסכסוך קיבוצי. ב-דב"ע מג/3-4 ההסתדרות הכללית ואח' נ' מדינת ישראל, פד"ע י"ד 71, 76-75 נפסק בעניין זה כי:
"עניין דחיה או מחיקה על הסף של הליך בסכסוך קיבוצי: המצוי ביחסי עבודה יאמר, שזאת דרך אינה נאותה, אינה טובה ואינה מועילה. סכסוך קיבוצי צריך שיטפלו בו, צריך שהוא ישמש נושא למשא ומתן ובשלב סופי צריך שיפסקו בו לכאן או לכאן. בסכסוך ש'מחקת על הסף', לא עשית דבר – הוא יצוף בהזדמנות ראשונה ואולי בצורה חריפה יותר".
אף על פי כן, ולמרות האמור לעיל, בקשה זו יש למחוק על הסף מן הטעמים שיפורטו להלן.
4.סכסוך קיבוצי הוא סכסוך בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי בעניינים שונים הנוגעים להסכם, תחולתו, פירושו, הפרתו ועוד. הגדרתו של סכסוך קיבוצי מושתתת, אם כן, על שני אדנים: האחד – הצדדים להסכם, היינו מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי; והשני - קיומו של הסכם קיבוצי. תנאי שני זה אינו תנאי בלעדיו אין לקיומו של סכסוך קיבוצי, ורשאי ארגון עובדים להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי גם במפעל שאין בו הסכם קיבוצי, בנסיבות מיוחדות (ראו למשל בר"ע 323/99 הורן את ליבוביץ בע"מ – ההסתדרות הכללית החדשה, לא פורסם).
עם זאת, זהות הצדדים הינה תנאי הכרחי לקיומו של סכסוך קיבוצי, ותנאי זה אינו מתקיים בענייננו, שכן בשלב זה לא הוכרעה שאלת קיומם יחסי עובד-מעביד בין המאבטחים לבין המדינה. יתר על כן, בבקשתה טוענת המבקשת במפורש כי מטרתו של הליך זה לקבוע כי המדינה היא מעסיקתם של המאבטחים (פרק ב' סעיף 6 לבקשה). כל עוד לא הובררה השאלה האם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין המדינה לבין המאבטחים, אין מדובר בצדדים היכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי בכל הנוגע לסעדים המתבקשים. מכאן, שלא ניתן לדון בבקשה זו במסגרת סכסוך קיבוצי.
5.זאת ועוד. בירור שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד אינה הולמת כלל את אופיו של ההליך בסכסוך קיבוצי. בעס"ק 29/06 ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' – משרד הבריאות ואח' (ניתן ביום 25.2.2007) נפסק כי שאלת זהות המעביד אינה ראויה להתברר בדרך של סכסוך קיבוצי אלא באמצעות הגשת תביעות פרטניות. עוד נפסק כי בפסק הדין הנ"ל כי:
"הליך קיבוצי חייב לפרוש בפני בית הדין סכסוך קולקטיבי. זה טיבו של ההליך ולכך נועדה הפרוצדורה המיוחדת והפשוטה, יחסית, שנקבעה בסדרי הדין. הליך קיבוצי הנושא בחובו מחלוקות אינדיווידואליות הטעונות בירור והכרעה – יצטרך ללבוש צורה של הליך אישי או ייצוגי המתאים לבירורן של מחלוקות מסוג זה" (ההדגשה הוספה ד.פ.).
מן האמור לעיל עולה כי יש להיעתר לבקשת המדינה ולמחוק את בקשת הצד בסכסוך קיבוצי על הסף. נוסיף עוד כי המדינה העלתה טענות נוספות המצדיקות את מחיקת הבקשה על הסף, ובכלל זה הטענה כי מדובר בבקשה שבשלב זה הינה תיאורטית, שכן איש מן המאבטחים לא התפטר בדין מפוטר. אולם די בקבלת הטענה שנדונה לעיל כדי למחוק את הבקשה על הסף.