עש"א
בית משפט השלום טבריה
|
537-04-13
28/12/2013
|
בפני השופט:
אוסילה אבו-אסעד
|
- נגד - |
התובע:
הסעות וטיולי דיר חנא בע"מ
|
הנתבע:
בנק לאומי בע"מ-סניף 970
|
פסק-דין |
פסק דין
לפני בקשה שהוגשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981, לגריעת 3 שיקים ממניין השיקים המסורבים המפורטים בהודעת ההגבלה שנמסרה על ידי המשיב למבקשת.
בעלי הדין וטיעוניהם:
המערערת חברה בערבון מוגבל המנהלת חשבון בנק אצל המשיב שמספרו 110-767100-13 (תיקרא להלן: "המבקשת").
המשיב, כשמו כן הוא, תאגיד בנקאי המנהל סניף בעיר טבריה.
בחשבון המבקשת המנוהל אצל המשיב (יקרא להלן: "החשבון"), לא הוקצתה על ידי המשיב מסגרת אשראי כלשהי והחשבון אמור היה להתנהל על בסיס קרדיטורי. על כך אין חולק בין בעלי הדין.
במהלך חיי החשבון ועוד בטרם תחילת סירובם של השיקים נשוא ההגבלה, סורבו בחשבון למעלה מ- 10 שיקים מחמת אי כיסוי מספיק ובשל כך הוגבל החשבון. ערעור אשר הוגש על ידי המבקשת אז, לביטול ההגבלה, נמחק בהסכמת בעלי הדין.
לאחר מחיקת הערעור, כמפורט לעיל, ובמהלך השנה שקדמה למשלוח הודעת ההגבלה, סורבו בחשבון 10 שיקים נוספים מפאת העדר כיסוי מספיק ובעקבות סירובם נשלחה למבקשת הודעה בדבר הגבלת החשבון.
טיעוני המבקשת:
המבקשת בבקשתה מבקשת להלין על סירובם של 3 מתוך 10 השיקים הנ"ל, הכל כמפורט בבקשה. על פי הנטען, כל שלושת השיקים הנ"ל סורבו על ידי הבנק שלא כדין. ביחס לאלה, נטען על ידי המבקשת, היה מקום כי המשיב יכבדם ולמצער לא יחזירם מסיבה של העדר כיסוי, וזאת לאור קיומו של הסכם בין המבקשת, מצד אחד, לבין המשיב, מצד שני – הסכם שלפיו פעלו בעלי הדין במשך השנים, ובהתאם לו הפקידה המבקשת בחשבון במועד הצגת השיק לפרעון ולכל המאוחר ביום שלאחריו, סכום השיק במזומן, וכנגד ההפקדה ובכפוף לה לא הוחזרו שיקים מסיבת אין כיסוי מספיק (א.כ.מ.).
לביסוס טענתה הנ"ל לקיומו של הסכם, הציגה המבקשת בבקשתה ובתצהיר מנהלה התומך בזו, דוגמאות של שיקים שנמשכו על החשבון, ושלא היה להם כיסוי מספיק בחשבון, וחרף נתון זה ובשל הפקדת מזומנים על ידי המבקשת בחשבון, על פי ההסכם הנטען הנ"ל, לא הוחזרו על ידי המשיב מסיבת א.כ.מ. ולא נמנו במניין השיקים שהביאו בסופו של יום להגבלת החשבון.
בנסיבות, כך ביקשה המבקשת לשכנע בבקשתה, היה למבקש היסוד להניח שהיתה חובה על המשיב לפרוע את השיק וזאת מכוח הסכם אתו וקיימת עילה לגריעת השיקים ממניין אלה המסורבים.
טיעוני המשיב:
המשיב, בתגובתו לבקשה, הכחיש בתוקף קיומו של הסכם או נוהג בינו לבין המבקשת שלפיו הוא התחייב שלא לסרב שיקים מחמת א.כ.מ., ובלבד שמופקד בחשבון כסף כדי סכומם במועד הצגת השיקים לפרעון או ביום שלאחריו. מעידה על טענתו הנ"ל של המשיב העובדה כי בין נציגי המשיב לנציגי המבקשת התנהלו שיחות טלפון שבמהלכן הובהר למבקשת הבהר היטב כי כל שיק שיוצג לפרעון בחשבון בהעדר כיסוי יסורב.
נטען גם על ידי המשיב, בתגובתו לבקשה, כי בכל המועדים בהם סורבו השיקים נשוא הודעת ההגבלה, החשבון היה ביתרת חובה וכי בנסיבות הענין לא עלה בידי המבקשת לבסס כל עילה לגריעת איזה מבין השיקים המפורטים בהודעת ההגבלה.
עוד נטען על ידי המשיב כי דין הבקשה דחייה גם מן הטעם המבקשת לא צירפה לבקשתה עותק מפנייתה למשיב לבטל הבאת השיקים נשוא הבקשה ממניין השיקים המסורבים. לעניין זה נטען כי הדרישה שבתקנה 4 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב – 1981, הינה דרישה מהותית ולא פורמלית.
בנוסף, נטען על ידי המשיב, כי עצם העובדה שהמבקשת הגישה בעבר ערעור על הגבלה קודמת שהוטלה על חשבונה בטענות זהות לטענות המועלות על ידה היום בבקשתה, וכי הערעור נמחק בהסכמתה, יש בה כדי להעיד על היעדר כל יסוד לטענה המועלית על ידי המבקשת בבקשתה הנוכחית. נטען עוד כי ככל שעלה בידי המבקשת להצביע על מקרים שונים שבהם לא סורבו שיקים מפאת העדרו של כיסוי מספיק, אלא מטעמים אחרים או לא סורבו בכלל, הרי שהמדובר במקרים נקודתיים שבהם הופעל שיקול דעת פרטני של הבנק תוך הדגשה מצד המשיב כי כל שיק אשר יוצג לפרעון בחשבון בהעדר כיסוי לכיבודו, יסורב.
כמו כן, נטען כי בחשבון המבקשת סורבו בין התאריכים 27.3.13 – 2.4.13 5 שיקים נוספים בהעדר כיסוי לכיבודם בחשבון, דבר המעיד על התנהלותה הבלתי תקינה של המבקשת בחשבון. מכאן יוצא כי הדיון בבקשה הינו דיון אקדמי גרידא שבית המשפט אינו אמור לעסוק בו שכן החשבון יוותר מוגבל ממילא.
דיון
בדיון שנערך לפני בבקשה לאחר שב"כ המבקשת ביקש להשתחרר מייצוג המבקשת בתיק, ובקשתו אושרה, נחקרו לפני בחקירות נגדיות המצהירים מטעמם של המבקשת והמשיב.