הסדרי ראייה וחלוקת רכוש - פסקדין

הוגשה לפנינו תביעת גירושין וכל הכרוך בה ע"י התובע בתאריך ט"ז במרחשון התשס"ח.

הצדדים נישאו כדמו"י בשנת התשנ"ג (1993). לצדדים אלו נישואין ראשונים. מנישואין אלו נולדו לצדדים שלשה ילדים, אשר כיום הינם קטינים.

בדיון שהתקיים בתאריך כ"ג טבת התשס"ח (28/12/07), פסק ביה"ד כי האשה חייבת בקבלת גיטה והצדדים אסורים זה על זה, וזאת לאור הנסיבות המפורטות בפרוטוקול שבסיבתם חויבה האשה בקבלת גיטה.

בין ה"פירות הנושרים" מפס"ד זה - האשה הפסידה את כתובתה ואת תוספת כתובתה.

בתאריך ח' באדר א' התשס"ח (14/02/08) הצדדים התגרשו, לאחר שהצדדים עברו לגור כל אחד בנפרד כמתחייב על פי ההלכה.

בתביעת הגירושין כרך הבעל כדין את מזונות אשתו, החזקת הילדים, משמורתם, הסדרי ראיה וכל הרכוש. בנוסף לכך כרך הבעל בסעיף 23 לתביעת הגירושין תביעת נזקין בגובה של 200,000$ (בשווים בש"ח), נזק שנגרם לו עקב מעשיה של הנתבעת, נזקים ממוניים נפשיים וגופניים כלשונו.

לאחר תביעת הגירושין עתרה האשה לבית המשפט למתן החלטה למשמורת של הקטינים במעמד צד אחד, ובתאריך 27/11/07 אכן קיבלה החלטה שבסעיף 1 להחלטה זו נכתב: "המשמורת הזמנית של הקטנים נמסרת לאימם עד למתן החלטה אחרת".

ב"כ האשה ערער על החלטה זו בטענה של חוסר סמכות. ואכן בתאריך 05/05/08 נפסק ע"י בית-המשפט כי הסמכות נתונה לביה"ד הרבני מהטעם הפשוט כי תביעת הבעל לביה"ד קדמה לתביעת האשה זמן רב. הבעל כרך כחוק את תביעותיו בענין משמורת הילדים והרכוש לתביעת הגירושין, ומשכך, הסמכות לדון במשמורת הילדים הסדרי ראיה ורכוש נתונה לביה"ד הרבני.

ובכך תם ונשלם מרוץ הסמכויות בתיק זה בפרק זה.

בדיון ביום י"ג אייר תשס"ח 18/05/08 הגיעו הצדדים למספר הסכמות בחלק מהתביעות הנידונות ביניהם, ובחלק נתגלו מחלוקת ולגביהם ביה"ד נצרך להחליט.

א) משמורת והסדרי ראיה

לשלחן ביה"ד הוגש תסקיר מתאריך ג' באדר ב' התשס"ח שהוזמן ע"י ביהמ"ש. בתסקיר ישנם המלצות גם על משמורת הילדים וגם על הסדרי ראיה.

ב"כ הבעל ביקש לשנות מסדרי הראיה בדברים הבאים:

1)      בענין חלוקת חגי ישראל - דבר זה לא הגיוני שכל חג יתחלק בין האב לאם, איך אפשר שחצי יהיה אצל האם וחצי אצל האב, ולפיכך, הם מבקשים שהחגים יחולקו בין האב והאם כל שנה קרי אם בשנה זו ישהו הילדים בר"ה אצל האב בשנה הבאה ישהו אצל האם.

2)      שתהיה חלוקה של החופשות בקיץ.

3)      מאחר ובשנה הבאה אמור בנם הגדול של הצדדים לעלות לתורה, לפיכך מבקש שבשבת בר מצוה וביום הבר מצוה יבוא הבן אצל אביו על מנת להעלותו לתורה.

4)      לדון כבר עתה ולהרחיב את הסדרי הראיה שתהא לינה בימי חמישי ושישי פעם בשבועיים ברצף.

5)      כאשר האם נוסעת לחו"ל הם מבקשים שבזמן זה האבא יהיה משמורן זמני עד לחזרת האם לארץ.

הצדדים חלוקים בשתי נקודות עיקריות: