הנדסה למסחר לבניין ופיתוח בע"מ נ' הראשון סניף 15

פסק דין

לפניי ערעור שהוגש ביום 15.6.10, לפי סעיף 10(א) לחוק השיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן-החוק), בו עותרת המערערת לבטל את הבאתם של שישה שיקים אשר הובאו במניין השיקים שסורבו ע"י המשיב, וכן לבטל את ההחלטה על הגבלת חשבון המערערת אצל המשיב שמספרו 308447.

טענות המערערת

על חשבונה של המערערת הוטלה הגבלה בשל סירוב של למעלה מ-10 שיקים שהוצגו לפירעון בטענת א.כ.מ.

לטענת המערערת, שישה מהשיקים (בסך כולל של 110,351 ₪) הוחזרו על-ידי המשיב שלא כדין.

לטענתה, על המשיב היה לכבד את ששת השיקים הנ"ל הן בשל קיומה של יתרה מספקת בחשבון והן מכוח נוהג שנוצר בינה לבין המשיב.

לדבריה, לא אחת היתה מפקידה בחשבונה בסכום מסוים כאשר בתמורה היתה מושכת שיק באותו הסכום והמשיב היה פורע את השיק ולפיכך, תמוה בעיניה מדוע לא כיבד המשיב את השיקים שבענייננו.

עוד טוענת המערערת, כי בחשבונה קיים שיק המיועד ל"פקדון" בסך של 130,000 ₪ שיש בו כדי להוות בטוחה כנגד השיקים שנמשכו מחשבונה.

המערערת מבקשת להדגיש כי הותרת ההגבלה על חשבונה תגרום לה לנזק תדמיתי עצום, בהיותה עוסקת בתחום הקבלנות ועבודתה נעשית באופן שוטף מול חברות יזמות, ספקים, ונותני שירותים שונים מהגדולים במשק.

טענות המשיב

לטענת המשיב, עובר להגשת ערעור זה הוטלה הגבלה נוספת על חשבונה של המערערת שהליך משפטי בעניינה תלוי ועומד בפני כב' השופטת מ. אביב, ובשלב זה מוטל על ההגבלה עיכוב ביצוע.

לטענתו, המערערת ידעה שחשבונה הוגבל וחרף זאת משכה שיקים שלא היה להם כיסוי.

לדברי המשיב, שלושה מהשיקים נשוא ערעור זה אלו השיקים המתבררים בפני כב' השופטת מ. אביב והמערערת מנועה מלטעון לגביהם בערעור זה ועל כן, על ערעור זה לעסוק בשיקים הנותרים בלבד.

עוד טוען המשיב, כי המערערת לא פעלה לפי הקבוע בתקנה 4 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב- 1981, (להלן – התקנות) לפיה היה עליה לפנות בכתב אל המשיב בטרם הגשת הערעור.

לגופו של עניין, טוען המשיב כי המערערת חרגה ביודעין ממסגרת האשראי שהוקצתה לה ובעת הצגת השיקים לפירעון לא היתה בחשבונה יתרה מספקת לפירעון, ולכן כעת עליה לשאת בתוצאות התנהלותה זו.

לטענת המשיב, לא היה כל הסכם או נוהג בינו לבין המערערת וטענה זו הינה חסרת כל שחר. המשיב מוסיף כי גם אם בעבר פרע, מרצונו הטוב, שיקים מעבר למסגרת האשראי, אין בכך כדי ללמד על חובתו לעשות כן בעתיד ולתמיד, ולא הוכחה כל חובה משפטית של המשיב לעשות כן.

יתרה מכך, טוען המשיב כי עם סירוב השיק הראשון נשוא ההגבלה הראשונה גילה דעתו כי אין בדעתו לכבד שיקים של המערערת ללא כיסוי. לדבריו, המבקשת לקחה סיכון בעת משיכת השיקים ובנסיבות אלו, לא היה לה יסוד סביר להניח כי השיקים שחילקה ייפרעו.

אשר לשיק בסך 130,000 ₪ שנטען לגביו כי הוא מהווה "פקדון" לחובותיה של המערערת, טוען המשיב כי לא קיים שיק כזה בחשבון וגם אם היה כזה - אין בו כדי להעמיד למערערת מסגרת אשראי שכלל לא היתה לה במועד הצגת השיקים בחשבון, שהוא המועד הקובע.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 15.9.10 הודיע נציג המשיב כי ממועד ההגבלה נשוא ערעור זה חזרו בחשבון המערערת עוד תשעה שיקים נוספים, כך שגם אם יתקבל הערעור לגבי השיקים שלפנינו - עדיין יחזור חשבון המערערת להיות מוגבל.

דיון והכרעה