המ"ש
בית משפט השלום ירושלים
|
11/11/2014
|
בפני השופט:
נאיל מהנא
|
| - נגד - |
מבקשים:
חלוד אבו נגמה
|
המשיב:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
מונחת בפני בקשה להארכת המועד להישפט לצורך הסבת דו"ח בגין עבירה שבוצעה ביום 25.03.13.
לטענת המבקשת, במועד ביצוע העבירה היא לא החזיקה ברכב ולא נהגה בו שכן ביום 24.03.13, דהיינו יום לפני ביצוע העבירה, היא מכרה את הרכב למר אבו דולה אימן. המבקשת צירפה לבקשתה אישור רישום בדבר שינוי בעלות מיום 24.03.13.
המשיבה מתנגדת לבקשה שכן לטענתה משמכרה המבקשת את רכבה היה עליה להעביר בעלות והעובדה שעשתה כן רק לאחר שנה אומרת "דרשני". אציין כבר כעת כי כנראה נפלה טעות אצל המבקשת שכן, העברת הבעלות בוצעה לפני ביצוע העבירה ולא לאחריה. מקור הטעות הוא בטעות סופר שנפלה בתצהיר שצורף לבקשה- שם צויין כי תאריך ביצוע העבירה הוא 25.03.14.
עוד טוענת המשיבה, כי היה על המבקשת להגיש את הבקשה בתוך פרק הזמן שנקבע בחוק ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה.
דיון והכרעה
סעיף 229(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), קובע כי מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס ישלם תוך 90 ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה. אולם, סעיף 229 לחסד"פ ממשיך וקובע מנגנונים נוספים המאפשרים למי שהומצאה לו הודעת תשלום להשיג כנגד הקנס וזאת בין היתר, במקרה בו הוא לא ביצע את העבירה. סעיף 229 (א)(1) מורה, כדלקמן:
"(א) מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה: (1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה....".
משחלפו המועדים שנקבעו והנאשם לא פעל על פי האמור בסעיף 229 לחסד"פ, רשאי הוא לבקש מבית המשפט, אף בחלוף מועדים אלה, להישפט בהתאם לסעיף 230 לחסד"פ.
"בית-המשפט שנדרש לבקשה להישפט על ידי נאשם, שלא הודיע על רצונו להישפט, או הודיע על רצונו להישפט, אך הודיע על כך אחרי הזמן שנקבע לכך בחסד"פ, צריך לשקול שיקולים דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם......
על המבקש להראות לפחות שני טעמים המצדיקים פתיחת השער של בית-המשפט, כמו בבקשה לביטול פסק דין, כאמור. האחד – סיבה מוצדקת לאי הודעתו במועד על בקשתו להישפט. השני- גרימת עיוות דין, אם הדיון בבית-המשפט, לא יתקיים. טעמים אלה אינם מצטברים....." (ראה: ע"פ (י-ם) 40395/07 יאיר גרין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.08.07).
במקרה שלפנינו, אמנם מהבקשה עולה כי המבקשת נמנעה מלפעול בדרך שהותוותה בחוק ופנייתה לרשויות התביעה הייתה לאחר המועד הקבוע בחוק. אולם על פניו, ניכר כי רישום שינוי הבעלות ברכב בוצע לפני מועד ביצוע העבירה, כלומר לאחר שהרכב כבר איננו בבעלותה.
מכאן, הרי גם חזקת הבעלות הקבועה בסעיף 27ב לפקודת התעבורה, תשכ"א-1962 איננה עומדת כאן, מאחר והמבקשת לא היתה בעלים של הרכב במועד ביצוע העבירה.
בנסיבות אלה, אני נעתר לבקשה ומאריך את המועד להישפט וזאת בכדי לאפשר למבקשת להוכיח את טענותיה כי הרכב היה בחזקת אחר במועד ביצוע העבירה.
ניתנה היום, י"ח חשוון תשע"ה, 11 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
