קאטי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה להורות על הארכת מועד להישפט בדו"ח מספר 38111625265 , זאת מכוח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982. ( להלן: ה"חוק")

העובדות הצריכות לעניין :

הודעת קנס נשלחה למבקשת בגין ביצוע עבירה של אי לציות לרמזור אדום לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

המבקשת פנתה במועד כלשהו, בתוך 90 ימים מקבלת הדו"ח, אל המשיבה, בבקשה להמיר את הדו"ח באזהרה. בקשתה נדחתה.

המבקשת לא הודיעה במועד על רצונה להישפט על העבירה כאמור בסעיף 229(א)(2) לחוק. משכך, נשלחה למבקשת, ביום 26.7.17, דרישת תשלום חוב, לפיה התווספה לקנס תוספת פיגורים כאמור בסעיף 229(ב) לחוק ורואים בה כמי שהורשעה ונגזר עליה קנס בשיעור הנקוב בהודעת הקנס כאמור בסעיף 229 (ח) (ח2) לחוק.

בחודש אוקטובר 2017 הודיעה המבקשת על רצונה להישפט.

ביום 22.10.17 קיבלה תשובה הדוחה את בקשתה.

טענות הצדדים בתמצית:

המבקשת טוענת כי בכל הניירת טיפל בעלה, אשר התייצב וניתנה לו האפשרות להסביר לבית המשפט את השתלשלות העניינים. לדבריו, פנה דרך אתר האינטרנט של המשיבה בבקשה להמיר הדו"ח באזהרה והמתין לתשובתה. התקבלה תשובה בדואר אלקטרוני אולם מאחר ולא התקבלה תשובה בדואר, לא נעשה עם זה דבר. עוד טען בעלה של המבקשת כי ניסה לשחזר את המייל אולם מאחר ומקבל 180 מיילים ליום, לא מצא אותו.

המבקשת עתרה בבקשה להארכת מועד להישפט בדו"ח וטענה כי היא חפה מפשע. היא מסרה גרסתה לאירוע, לפיה נסעה ברחוב הרצל באזור קניון הסיטי, "היה בלאגאן רציני, היו חפירות, רשתות, בורות מסלול לא ברור, לא היו קווי עצירה ולא נתיב ברור איפה אני צריכה לנסוע ואז ראיתי רמזור חדש והיה אדום. עצרתי צופרים לי מאחורה אני מבינה שאולי אני לא בנתיב הנכון אז הזזתי את הרכב באיטיות לצד לאיזה שהיא חומה הצידה ואז קפץ עליי שוטר."

המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה, שעה שלדבריה הדו"ח הומצא למבקשת כדין. הבקשה להישפט נושאת תאריך 1.9.17, כחצי שנה לאחר מועד ביצוע העבירה, הגם שנשלחה בפועל, לדברי בעלה של המבקשת, חודש לאחר מכן. עוד נטען כי מדברי המבקשת בבית המשפט עולה כי נסעה באור אדום. בנסיבות אלו עתרה המשיבה לדחיית הבקשה.