המ"ש
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
7258-03-16
21/03/2016
|
בפני השופטת:
שרית קריספין-אברהם
|
| - נגד - |
מבקש:
אילן סויט
עו"ד ארגמן
|
משיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט.
עובדות המקרה
ביום 11.10.15, נערכה כנגד המבקש הודעת תשלום הקנס שבנדון (להלן – הדו"ח) ועניינה, שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, בעת שהרכב בתנועה, עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה. הדו"ח נמסר לידי המבקש במעמד רישומו.
המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק ולא שילם את הקנס.
טיעוני הצדדים
היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם כי שהה בחו"ל, לאחר קבלת הדו"ח וכשחזר ארצה, נזקק לטיפול רפואי ולכן, הגיש את הבקשה להישפט באיחור של 4 ימים בלבד. עוד טוען המבקש, כי לא עבר את העבירה המיוחסת לו בדו"ח.
המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הדו"ח נמסר לידי המבקש והוא שבחר כיצד לנתב את ההליך המנהלי וכיום, אינו עומד בתנאים הנדרשים להארכת מועד להישפט.
עוד טוענת המשיבה, כי המבקש נסע לחו"ל למשך 4 ימים בלבד, בין התאריכים 22.10.15 ועד 26.10.15 ובנוגע למצבו הרפואי, הרי שעל פי המסמך שצורף לבקשה, עבר ניתוח ביום 4.11.15 ושוחרר לביתו לאחר מספר ימים.
בנוסף, טוענת המשיבה כי המבקש לא הכחיש את ביצוע העבירה במעמד רישום הדו"ח.
המשיבה הפנתה למספר פסקי דין לתמיכה בטיעוניה.
דיון והכרעה
סעיף 230 לחוק, קובע כי "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".
סעיף 229(ה) לחוק, קובע כי " תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".
דהיינו, על בית המשפט לבחון תחילה אם ניתן טעם המצדיק אי עמידה במועד שנקבע ואם ימצא שאין כזה, יבחן אם ייגרם למבקש עיוות דין, במקרה שבקשתו תדחה.