המ"ש 5314-10-14 זובידאת נ' מדינת ישראל

1.לפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק"), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט .

רקע

2.עסקינן בדוח בגין נהיגה בדרך עירונית בה מותרת מהירות מירבית 50 קמ"ש במהירות של 71 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה התשכ"ה – 1961, שבוצעה ביום 8-12-13 בשעה 14:00 ברחוב דרך הגליל מצפון ראש פינה.

המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדוח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק ולא שילם את הקנס.

טיעוני הצדדים

3.היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם כי לא קיבל את הדוח המקורי, לטענתו נודח לו על הדוח רק עת קיבל הודעה ממשרד הרישוי על כך שצבר נקודות בגין הדו"ח הנ"ל. המבקש מכחיש כי ביצע את העבירה המיוחסת לו וטוען, כי מדובר ברכב מסוג מונית (להלן : "המונית" ) מוחזקת ע"י מר' גרבי מאיר ת.ז. 057289266 , לטענת הסניגור הוא שנהג ברכב בזמן ביצוע העבירה ומודה בה וצירף תצהיר כללי מיום 25-9-12 לפיו הוא אחראי על כל העבירות והדוחות שיחולו על המונית הנ"ל. מכאן בקשת הנאשם להארכת מועד להישפט.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה. מהטעם שהבקשה נשלחה לכתובתו של המבקש כמצוין בבקשתו ואישור המסירה חזר בציון "לא נדרש", והפנה לעפ"ת 25901-05-13 טאהר אלמכאוי נ' מדינת ישראל, שם נקבע כי כאשר אישור הדואר חזר בציון "לא נדרש", מהווה הדבר זימון כדין ועונה על דרישות תקנה 44(א) לסדר הדין הפלילי ומהווה חזקת מסירה שניתן להפריכה באם יוכיח הנמען שלא קיבל את הזימון בשל סיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעות מלקבלו. בבקשה לא צוינו נסיבות שכאלו.

דיון והכרעה

5.סעיף 229 (א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב -1982 (להלן: "החוק") קובע, כי מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, רשאי להגיש למשטרת ישראל, תוך 90 יום מיום ההמצאה, הודעה לפיה ברצונו להישפט על העבירה.

6.סעיף 230 לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם הבקשה להישפט הוגשה באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229 (ה) לחוק, בשינויים המחויבים, או מנימוקים אחרים שיפרט בית המשפט בהחלטתו.

7.התנאים האמורים בסעיף 229 (ה) לחוק, בשינויים המחויבים, הינם: שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד וכי הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.