המ"ש
בית משפט השלום עכו לתעבורה
|
4990-01-17
19/02/2017
|
בפני השופטת:
אסתר טפטה–גרדי
|
| - נגד - |
מבקשת:
נור כיאל
|
משיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
בפני בקשה להארכת מועד להישפט, על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק, חוק סדר הדין הפליל").
המדובר בדו"ח מס' 11-1-1071007-3 שניתן כנגד המבקשת ביום 27.12.12, בגין נסיעה על השול, עבירה על תקנה 33(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.
אין מחלוקת כי מדובר בדו"ח שנמסר לידיה של המבקשת במועד ביצוע העבירה.
המבקשת טוענת בבקשת כי איבדה את הודעת תשלום הקנס, ורק עם פנייתה למשרד הרישוי שחזרה את הדו"ח. המבקשת מציינת כי היא מבינה את חומרת העבירה ועל כן פונה בבקשה זו להארכת מועד להישפט. המבקשת מציינת כי היא כופרת בביצוע העבירה הטענת. משכך לטענתה, אי היעתרות לבקשה להארכת מועד להישפט עלולה לגרום לעיוות דין "ותגדיל את הנזק בעקבות רישום דו"ח זה".
המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין בבקשה נימוקים מיוחדים המצדיקים את קבלתה או כל הסבר אחר לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה שכן מאז מסירת הדו"ח חלפו למעלה מארבע שנים. עוד טוענת המשיבה כי עניינה של המבקשת אינו מצדיק סטייה מעיקרון של סופיות הדיון. המשיבה הפנתה לפסיקה בעניין זה.
סעיף 229(א) (2) לחוק סדר הדין הפלילי שעניינו " תשלום הקנס" קובע כדלקמן:
"(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:
(2)הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה".
וכך סעיף 230 לחוק שעניינו "הזמנה למשפט" קובע כדלקמן:
"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו..".