הרצל שאוליאן נ' מדינת ישראל – רשות ההגירה והאוכלוסין, משרד הפנים

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין קנס מנהלי שהוטל על המבקש ביום 17.12.13 בגין העסקת עובד זר שלא כדין, בניגוד להוראות חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א- 1991.

2.העובדות הצריכות לבקשה:

א.ביום 27.10.13, בביקורת שנערכה בנכס ברח' הגפן 3 בדימונה, נמצא עובד זר, מבצע עבודות טיח. המבקש שנכח במקום, הזדהה כקבלן המבצע את עבודות השיפוץ בנכס.

ב.ביום 17.12.13 הוטל על המבקש מכוח חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו – 1985 (להלן: "חוק העבירות המנהליות") קנס מנהלי קצוב בסך של 5,000 ש"ח, בגין העסקה של עובד זר שלא כדין.

ג.הודעת הקנס נשלחה למבקש באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה לכתובת הרצל 24 בתל אביב וחזרה בסימון "לא נדרש".

ד.ביום 25.1.15 פנה המבקש למשיבה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול הקנס, וכן בבקשה לביטול הקנס.

ה.ביום 15.2.15 ניתנה החלטת התובע המוסמך אשר דחתה את הבקשה לביטול הקנס. יחד עם זאת, התובע המוסמך החליט לבטל את תוספת הפיגורים שנוספה לקנס המנהלי וכן ניתנה למבקש האפשרות לבקש להישפט על הקנס תוך 30 ימים מיום קבלת התשובה בבקשה לביטול. החלטה זו נשלחה למבקש בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת סוקולוב 83 ברמת השרון, ונתקבלה אצל המבקש ביום 8.3.15.

ו.לאחר שהמבקש לא פנה במועדים הקבועים בבקשה להישפט, נשלח אליו שובר חדש לתשלום הקנס המנהלי. שובר זה התקבל אצל המבקש ביום 4.5.15.

ז.ביום 2.7.15 שלח המבקש למשיבה בפקס בקשה להישפט (התקבלה אצל המשיבה ביום 6.7.15).

ח.ביום 23.12.15 נשלחה למבקש הודעה כי חלף המועד להגשת בקשה להישפט וכי הוא רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להישפט לבית הדין.

ט.ביום 21.4.16 פנה המבקש לבית הדין בבקשה להארכת מועד להישפט.

3.על פי הנטען בבקשה, הודעת הקנס המקורית נשלחה לכתובת ישנה של המבקש (כתובת מקום עבודתו) ברח' הרצל 24 בתל אביב, בעוד משנת 2012, כתובתו הרשומה במשרד הפנים היא ברח' סוקולוב 83 ברמת השרון.

לטענת המבקש, רק בשנת 2015 קיבל לראשונה דרישה לתשלום חוב ומיד פנה למרכז לגביית קנסות, כשביום 23.12.15 הודע לו כי הוא רשאי לפנות בבקשה להארכת המועד להישפט.