אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המ"ש 2560-03-15 אבו ריא נ' מדינת ישראל

המ"ש 2560-03-15 אבו ריא נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
המ"ש
בית משפט השלום עכו לתעבורה
2560-03-15
01/06/2015
בפני השופט:
אבישי קאופמן

- נגד -
מבקשים:
נסראת אבו ריא
משיבים:
מדינת ישראל
החלטה
 

 

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין חמישה דוחות תנועה מחודש נובמבר 2013. המדובר בדוחות מצלמה בגין עבירה של מהירות שמעל למותר. המבקש טען כי לא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, אלא אביו, וכי לא ידע על הדוחות "עד לאחרונה" עת שפנה למשרד הרישוי לחידוש רשיונו.

 

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי כל הדוחות הומצאו כדין לכתובתו הנכונה הרשומה של המבקש ואין הצדקה להגשת הבקשה באיחור.

 

בהחלטה מיום 6.4 ביקשתי לקבל פרטים מרשות הרישוי ומרכז הגבייה אודות ההליכים הרלוונטיים לדוחות אלה, ולאחר שהתקבלו הפרטים ושקלית את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

ראשית, צודקת המשיבה והמבקש לא סתר את חזקת המסירה. הדוחות נשלחו לכתובתו הרשומה של המבקש ואם לא דאג המבקש לעדכון כתובת מלאה לרבות מס' ת.ד., כפי שעושים אזרחים רבים אחרים, אין לו להלין אלא על עצמו.

 

יתרה מכך, מהודעות מרכז הגבייה עולה כי למבקש נשלחו מכתבי התראה שנמסרו ליעדם בחודש אוגוסט 2014, ננקטו נגדו הליכים, לרבות הליכי עיקול רכב, והוא אף שילם חלק מהחוב בחודש אוקטובר 2014 והגיע בחודש דצמבר 2014 להסכם לפריסת יתרת החוב והכל בטרם הגשת הבקשה.

הכיצד זה יכול המבקש לטעון כי נודע לו על הדוחות רק ערב הגשת הבקשה?

 

זאת ועוד, מתברר כי למבקש נשלחו הודעות רבות גם בידי רשות הרישוי, החל בחודש יולי 2014, ובהן הזמנה לקורס נהיגה מונעת עקב צבירת ניקוד והודעה לפסילת רשיונו. גם עובדה זו סותרת לכאורה טענתו כי נודע לו על קבלת הדוחות רק לקראת הגשת הבקשה.

 

מהמקובץ עולה כי למבקש נשלחו הודעות רבות הדואר רשום. חמשת הדוחות בידי המשטרה, הודעות מרכז הגבייה, הודעות על הטלת עיקולים והודעות רשות הרישוי, המדובר בכעשר הודעות שונות, אשר לטענתו כולן לא הגיעו לידיו. המדובר בטענה שדומה כי יש לדחותה אף בהתעלם מהעובדה כי המבקש יצר קשר עם מרכז הגבייה, ושילם חלק מהחוב.

 

לכאורה, היה מקום לדחות את הבקשה גם בגין העובדה שהמבקש שילם את החוב, גם אם בהליכי גבייה, וזאת מכוח הוראת החוק לפיה תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה, ויש לראותו כמי שנגזר דינו והוא נשא את עונשו כהוראת סעיף 229 (ח') לחסד"פ.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ