בפניי בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) - התשמ"ב 1982, שהגיש המבקש לביהמ"ש ביום 11.6.14.
על המבקש הוטל קנס בגין עבירה מיום 19.10.12 של נהיגה במהירת מופרזת (דו"ח תנועה מס' 90500786471).
במקרה דנן מדובר בדו"ח שניתן עפ"י צילום במצלמה אלקטרונית של רכב הרשום על שם המבקש. לטענת המבקש, לא הוא זה שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה אלא אדם אחר אליו מבקש הסבת הדו"ח האמור. המבקש ציין, כי הוא לא קיבל הדו"ח המקורי לידיו אלא רק את הודעת כפל הקנס. עוד טען המבקש, כי מאחר והתקשה באיתור הנהג, שהינו בעל דרכון מקסיקני המתגורר בחו"ל, התעכבה בקשתו להסבה.
לבקשה צורף תצהיר הנהג וכן העתק המכתב ששלח המבקש למפנ"א.
הבקשה הועברה לתגובת התביעה, אשר התנגדה לה וציינה, כי כפי העולה מהבקשה המבקש קיבל הדו"ח ושילמו ומשכך השתכללה הרשעתו. על כן אין מקום להיעתר לבקשה.
דיון והכרעה
משחלף המועד לתשלום הקנס, והבקשה להישפט הוגשה אחרי המועד של 90 יום שנקבע בסעיף 229(א)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, הרי שהשתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה, כאמור בסעיף 229(ח) לחוק, אף אם לא שולם הקנס שנקבע בדו"ח.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.