המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח מיום 16.6.14.
המבקש טען כי מכר את הרכב לפני מועד העבירה ולא קיבל את הדוח המקורי ולא ידע עליו עד חודש אוגוסט 2015. מתגובת המשיבה עלה כי הקנס שבצד הדוח שולם. לנוכח עובדה זו איפשרתי למבקש להשלים טענותיו בהקשר זה, והוא אישר את טענת המשיבה והסביר כי שילם את הדוח בכדי "להקטין את נזקיו" ובכדי למנוע עיקול על חשבונו.
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה להארכת המועד.
כפי שנקבע לא אחת, הארכת מודע להישפט בעבירות מסוג ברירת משפט נעשית בזהירות ובמשורה והטעם לכך הוא סוג ההליך, אותו ביקש המחוקק להגביל בזמן, משיקולים של סופיות הדיון ויעילות
(עפ"ת 42904-01-14 אברהם מויאל נ' מדינת ישראל). יש להבחין באופן ברור, בין בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, לבין הארכת מועד לבקשה להישפט. הכלל במתן פסק דין בהליך פלילי, הוא של נוכחות הנאשם. מתן פסק דין בהעדר התייצבות הינו והחריג כקבוע בסעיף 130 לחסד"פ. לפיכך, באופן טבעי הדבר, כי ביתר קלות רשאי נאשם לבקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו, גם אם לא היה סיבה מוצדקת להעדרו ואם הראה חשש ממשי לעיוות דין. לעומת זאת, בעבירות של ברירת משפט, הכלל הוא הטלת הקנס ללא משפט. רק לבקשת מקבל הקנס, מתקיים הליך של משפט.
ואם כך הוא הכלל, הרי החריג לכלל הוא הבקשה להישפט, ומשכך, יש להתייחס בדווקנות למועדים שנקבעו להליך זה, ורק מקום בו מקבל דו"ח לא ידע ולא יכול היה לדעת, על קבלת הדו"ח, או כאשר מתקיימות נסיבות חריגות אחרות, יש להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד.
במיוחד נדירים המקרים בהם יש להאריך מועד להישפט לאחר תשלום הקנס. על פי הוראת סעיף 229(ח') לחסד"פ: "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו".
לפיכך, ההלכה היא כי מדובר בפסק דין חלוט שאין לבית המשפט סמכות לבטלו. הארכת מועד לאחר התשלום אינה אפשרית אלא במקרים בהם אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו. ראו רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל; רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל ורבים אחרים.
בעניין מויאל הנ"ל דובר במקרה דומה למקרה שבפני, בו הראה המבקש כי רכבו נמכר לפני ביצוע העבירה. למרות זאת סרב בית המשפט להאריך את המועד להישפט לאחר תשלום הדוח, שכן המבקש לא הראה שלא יכול היה להגיש בקשתו קודם לכן. החלטה זו אושרה בידי בית המשפט המחוזי.
כך גם במקרה דנן. המבקש ידע על הדוח לפחות שנה בטרם הגשת הבקשה, ובטרם תשלום הקנס. המבקש היה מיוצג בידי עורך דין בתקופה זו וחזקה כי ידע שעליו להגיש בקשה לבית המשפט ובוודאי שלא לשלם את הקנס, אולם הוא בחר שלא לפעול כנדרש.