המ"ש
בית משפט השלום עכו לתעבורה
|
1745-03-15
02/04/2015
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
| - נגד - |
מבקשים:
סעיד ח'יר
|
משיבים:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
המבקש עותר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 3.11.13.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הדוח התקבל בכתובתו של המבקש ולטענתו הועבר בידי "אחת הפקידות" לנהג הרכב, אשר שילם את הקנס. המבקש טוען כי לא ידע על ההליך עד קבלת הודעת רשות הרישוי בדבר התליית רשיונו.
המשיבה מתנגדת לבקשה, טוענת כי הדוח שולם במועד וכי לא הייתה כל פנייה מצד המבקש אלא לאחר התשלום.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי הדין עם המשיבה ודין הבקשה להידחות.
סעיף 229(ח') לחוק סדר הדין הפלילי קובע: שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו.
לפיכך, ההלכה היא כי הארכת מועד לאחר תשלום אפשרית רק כאשר לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו. טענה כי "אחת הפקידות" – אלמונית ששמה אינו נזכר ותצהירה לא הוגש - העבירה את הדוח, המופנה למבקש, לידי הנהג, אינה יכולה להתקבל.
מבעליו של רכב אתה מצפה כי יפעל לוודא שדוח הנוגע לרכבו יגיע לידיו. כך נקבע בשורה של החלטות ופסקי דין. ראו לעניין זה, בין השאר החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל, שם נדחתה הבקשה על אף שהתברר כי המבקשת לא התגוררה בבית הוריה לשם נשלח הדוח, וכי שולם בידי אחיה. עוד ראו החלטות במקרים דומים בהם נדחו בקשות, ולדוגמא ע"פ 5479/08 (ב"ש) פראג' אבו ערער נ' מדינת ישראל ורע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל.
עוד אין להתעלם מכך שהבקשה מוגשת רק לאחר שעל המבקש הופעלה סנקציה בידי רשות הרישוי, שרק אז נזעק לטעון כנגד העבירה, איתה "חי בשלום" עד אותו מועד. כפי שכבר נקבע לא אחת:
התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון.
ע"פ (ב"ש) 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל.