המ"ש
בית משפט השלום פתח תקווה לתעבורה
|
11765-11-16
01/01/2017
|
בפני השופטת:
רות וקסמן
|
| - נגד - |
המבקש:
גיל פלדמן
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
לפני
בקשה להארכת מועד להישפט מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, שהגיש המבקש לביהמ"ש בגין דו"ח שניתן על עבירה של הובלת מטען שלא היה מחוזק היטב, בניגוד לתקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה מתאריך 9.8.16 (הודעת תשלום קנס מס' 50151760662).
טיעוני הצדדים
לטענת ב"כ המבקש, בקשה להישפט נשלחה למפנ"א באמצעות דואר רשום בתאריך 30.8.16 ונמסרה בתאריך 7.9.16. כאשר מזכירתו של ב"כ המבקש פנתה למפנ"א על מנת לברר האם נקבע מועד דיון בדו"ח נשוא הבקשה, לאחר שנשלחה הבקשה להישפט, נמסר ע"י נציג מפנ"א כי לא ניתן לקבל מועד דיון מאחר והדו"ח שולם, ועל כן נחשב הדבר כהודאה בדו"ח. לאחר בירור שערך אל מול המבקש, עלה כי הדו"ח שולם בתאריך 23.9.16, קרי לאחר מועד הגשת הבקשה להישפט וכי אשתו של המבקש שילמה בשוגג מס' דו"חות מול המרכז לגביית קנסות, ביניהם הדו"ח נשוא הבקשה. עוד נטען כי למבקש טענות הגנה טובות בקשר לדו"ח, וכי לא בכדי פנה לב"כ ושכר את שירותיו על מנת שטפל בדו"ח, והותרת המצב על כנו מהווה עיוות דין.
לבקשה צורפו אישור משלוח ואישור מסירה מאת דואר ישראל וכן מכתב תשובה ממפנ"א מתאריך 9.11.16.
המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שהמבקש שילם את הדו"ח, עובדה המהווה הודאה בביצוע העבירה, זאת אף אם הדו"ח שולם לאחר מועד הגשת הבקשה להישפט.
דיון והכרעה
השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לשיקולים שעליו לשקול בדונו בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר נאשם, המוגשת לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי.
א. על המבקש להראות טעם טוב מדוע נמנע מהגשת הבקשה להישפט במועד שנקבע בחוק.
ב. האם עלול להיגרם למבקש עיוות דין.
ראה לעניין זה ע"פ (באר-שבע) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נגד מדינת ישראל.
ראשית, יובהר כי מעיון בבקשה עולה כי מדובר בדו"ח אשר הוגשה לגביו בקשה להישפט במועד שנקבע בחוק, אך שולם, לאחר הגשת הבקשה, ע"י אשתו של המבקש.
בהתאם להוראת סעיף 229(ח) לחוק, כאשר "שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו...". מכאן, שעם התשלום, השתכללה הרשעתו של המבקש בעבירה בה הואשם, ועם חלוף המועד להגשת בקשת ביטול או בקשה להישפט - ההרשעה הפכה חלוטה.