המ"ד 608-10-14 רייזמן נ' ביטחון שירותים אבידר בע"מ

הנשיא יגאל פליטמן

1.ביום 12.6.2014 הגיש המבקש תביעה נגד המשיבה לבית הדין האזורי בירושלים לתשלום פיצויי פיטורים בגין סיום עבודתו בשירותה בשמירה ביישוב בית חגי (ד"מ 19982-06-14).

2. לאחר שזומן לישיבת גישור, ביקש המבקש כי ההליך יועבר לבית הדין האזורי בבאר שבע, או לכל הפחות ישיבת הגישור, שכן מקום מגוריו הוא בבאר שבע, ומשכך תיגרם לו טרחה מרובה בהגעה לירושלים לצורך ישיבת הגישור, וכן ציין כי למשיבה סניף בבאר שבע. לאחר שבית הדין האזורי בירושלים הבהיר למבקש בהחלטתו מיום 4.9.2014 כי אין לו סמכות להעביר את ההליך לבאר שבע, הגיש המבקש את בקשתו זו שלפניי.

    

3. בתגובתה טענה המשיבה, כי מקום ביצוע העבודה היה באזור ירושלים, שם נמצאים מנהלי האזור מטעמה ושם נמצאים העדים שיכול ויזומנו להעיד ככל שייקבע התיק לדיון. משכך טענה אין בטענות המבקש בבקשה כדי לגבור על כללי הסמכות המקומית שנקבעו בתקנות. כמו כן ביקשה כי המבקש יחויב בהוצאות הבקשה.

    

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הריני מחליט לדחותה. בהתאם לתקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, מקום השיפוט הוא בתובענות לפי סעיף 24(א)(1) לחוק, יהיה ל"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

    

5. ככלל, בשל חשיבותם של כללי הסמכות המקומית, נפסק כי "לא על נקלה יועבר מקום הדיון תוך ייתור הכללים שנקבעו בדין לעניין הסמכות המקומית" (המ"ד 25501-01-12 איהאב בכריה – דוריס קצבים בע"מ, ניתן ביום 17.1.2012). עיקר תכליתו של סעיף 78 לחוק נובעת מכללי הסמכות המקומית המבוססים על הזיקות בין מושא הדיון, או הצדדים לו, לבית המשפט שאליו מוגש ההליך. בנוסף, ובשים לב לנסיבות המקרה, יילקח בחשבון השיקולים מאזן הנוחות של הצדדים, אך ככל שהוא עונה על תכליתה הספציפית של תקנה 3(א)(1) לתקנות.