הנשיא יגאל פליטמן
ביום 27.10.15 הגישו מר איאד צוף ומר אבו עטא אסאמה (להלן - התובעים) תביעות לבית הדין האזורי בירושלים נגד יורופל מחזור חומרי גלם (2001) בע"מ (להלן - הנתבעת) (סע"ש 55727-10-15 סע"ש 55697-10-15). ביום 8.1.15 הגיש מר חמדאללה צוף תביעה נוספת נגד הנתבעת לבית הדין האזורי בירושלים (17689-11-15; להלן, בהתאמה - התובעים, התובענות). על רקע האמור, הגישה הנתבעת, לבית דין זה, בקשה להעברת מקום השיפוט בשלוש התובענות, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, מבית הדין האזורי בירושלים לבית הדין האזורי בתל אביב יפו.
הרקע לבקשה וטענות הצדדים
כפי העולה מהבקשה שלפני, הנתבעת הינה חברה העוסקת במחזור חומרי גלם פלסטיים ביישוב ברקן, הממוקם ביהודה ושומרון. התובעים הינם תושבי הכפר חארס, המצוי בשטחי הרשות הפלשתינאית באזור יהודה ושומרון. שלושת התביעות הוגשו כנגד הנתבעת לתשלום כספים בגין זכויות שונות המגיעים לתובעים בגין תקופת עבודתם וסיומה בנתבעת.
הנתבעת טענה בבקשתה כי כתבי התביעה הוגשו במחוז ירושלים, אולם אין לא לתובעים, לא לנתבעת ולא לעדים כל קשר לירושלים. שכן, התובעים, כמו גם העדים שיזומנו לדיון, הינם תושבי יהודה ושומרון והסביבה. המרחק שבין מקום מגוריהם של התובעים לירושלים עולה באופן משמעותי על המרחק שבין מקום מגוריהם של התובעים לתל אביב. כך הוא בהתייחס למרחק שבין מקום מושבה של הנתבעת, הישוב ברקן, לבין ירושלים. משרד באי כוח התובעים נמצא בכפר ברא ומשרד באי כוח הנתבעת נמצא בתל אביב. בנוסף, האירועים שבגינם הוגשו התובענות אירעו במקום מושב הנתבעת, בישוב ברקן, ואין זיקה מהותית המקשרת בין האירועים נשוא התביעות לבין העיר ירושלים. כל התובענות טרם החלו להתברר ובכל ההליכים טרם הוגשו כתבי הגנה. בנסיבות אלה, כך נטען על ידי הנתבעת, שיקולי היעילות והנוחות מטים את הכף להעברת מקום הדיון בתיקים לבית הדין האזורי בתל אביב - יפו וכי ניהול התביעות בירושלים יכביד על הצדדים ועל העדים.
המשיבים, בתגובתם אשר הוגשה לבית הדין האזורי בירושלים במקום לבית דין זה, הביעו התנגדות להעברת מקום השיפוט בתובענות לבית הדין האזורי בתל אביב - יפו. לטענת התובעים, התובענות הוגשו לבית הדין האזורי בירושלים מכוח תקנה 5 לתקנות בית הדין כדין, וכי הנתבעת אינה רשאית לקבוע בשם התובעים כי העברת הדיון נוחה בעבורם. באת כוח התובעים הבהירה כי משרדה ממוקם בסמוך לבית הדין האזורי בירושלים ולא נוחה לה העברת הדיון וכי אין ליתן קדימות או העדפה לנוחות הנתבעת, כאשר מלכתחילה ניתנה לתובעים הרשות לבחור את מיקום בית הדין. כמו כן מקום מגורי התובעים ומקום ביצוע העבודה ביהודה ושומרון אינם סמוכים לא לבית הדין האזורי בירושלים ולא לבית הדין האזורי בתל אביב יפו.
דיון והכרעה
לאחר עיון בכלל החומר שלפני, הגעתי לכלל מסקנה כי נסיבות העניין אינן מצדיקות היענות לבקשה והעברת הדיון בתובענות לבית הדין האזורי בתל אביב יפו.
בענייננו, נוכח מקום מושבם של התובעים ומקום העבודה או ביצועה, אין מתגבשת לצדדים זיקת סמכות מקומית ספציפית, מבין אלו המנויות בתקנה 3(ב) לתקנות בית הדין לעבודה(סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן - תקנות בית הדין). על כן, חלה הוראת תקנה 5 לתקנות בית הדין לפיה "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי". לפיכך היו רשאים התובעים לבחור את מקום השיפוט לדיון בתביעותיהם, ולהגישם לכל בית דין אזורי. התובעים ביכרו להגיש תביעותיהם לבית הדין האזורי בירושלים. בשל טעמי נוחיות באת כוחם אשר משרדה מצוי בסמוך לבית הדין האזורי בירושלים.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.