ת"פ
בית משפט השלום רמלה
|
6825-08-10
17/02/2011
|
בפני השופט:
שרון קיסר
|
- נגד - |
התובע:
המשרד לאיכות הסביבה/רשות הגנים הלאומיים
|
הנתבע:
עדנאן אלקרעאן
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
הנאשם הודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, לפיהן החזיק במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שלושה בזים מצויים אשר נרכשו על ידו קודם לכן. עם זאת, לטענתו, על סמך עובדות אלה, לא ניתן להרשיעו בביצוע עבירה של סחר בחיית בר מוגנת כמיוחס לו בכתב האישום, אלא בהחזקת חיית בר מוגנת בלבד.
ס' 1 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1995 (להלן : "החוק"), מגדיר "סחר" כדלקמן : "סחר" - לרבות קניה, מכר, יצוא, יצוא חוזר, יבוא והכנסה מן הים.
הדברים ברורים. כך גם עולה מפסיקת בתי המשפט ולדוגמא ת"פ (י-ם) מדינת ישראל נ' יוסף (בן איוב) אבו עצב (פורסם במאגרים, 2005):
"הנאשמים מודים, כאמור, כי הכלוב עם החוחית שנתפס ברכבם, נקנה על ידי הנאשם 1 בשער שכם יום קודם לכן . הנאשמים לא הוכיחו, כי אותה חוחית באה לידיו של הנאשם 1 "מבעל היתר סחר כללי או מיוחד או היתר העברה כללי או מיוחד". מכאן, כי ניתן, על סמך הודאתם זו של הנאשמים, ואף בלי להכריע בדבר אמיתות גרסתם - להרשיע את הנאשמים בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת, וכן (בנוגע לנאשם 1 בלבד) בעבירה של סחר בחיית בר (שכן "סחר" מוגדר בס' 1 לחוק - "לרבות קניה").
לאור האמור, על סמך הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיעה אותו בעבירות של החזקת חיית בר מוגנת בניגוד לסעיפים 8(א)(3) ו-14(א) לחוק, ובסחר בחיית בר מוגנת בניגוד לסעיפים 8(א)(1) ו- 14(א) לחוק.
ניתנה והודעה היום י"ג אדר א תשע"א, 17/02/2011 במעמד הנוכחים.
שרון קיסר, שופטת
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת וסחר בחיית בר מוגנת בניגוד לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו – 1955.
על פי כתב האישום, החזיק הנאשם בתאריך 27.8.09 שלושה בזים מצויים אשר נרכשו על ידו חודש וחצי קודם למועד זה.
המאשימה עותרת להטלת קנס משמעותי, התחייבות וחילוט התפוסים. לטענתו, הפגיעה בבזים פוגעת בטבע בשני מובנים, ראשית העובדה כי הדבר גורם לשינוי איזון בטבע ונגרם נזק לבזים עצמם אשר לא ישרדו לאחר שיחזרו לטבע. לתמיכה בטענתו הגיש חוו"ד מטעם רשות הטבע והגנים.
לטענת הנאשם, לקח את הבזים המצויים על מנת להגן עליהם לאחר שראה ילדים קטנים פוגעים בהם. בנוסף טען כי לא ידע שהדבר אסור. כן טען כי הוא במצב כלכלי קשה וכי הוא עבר שיקום כאשר קנס עלול לפגוע בשיקום זה.
לאחר ששקלתי את העבירה המיוחסת לנאשם, את הודאתו במיוחס לו דבר שחסך זמן שיפוטי, את העובדה שאין לו הרשעות קודמות, את נסיבות ביצוע העבירה אשר פורטו על ידו ואת נסיבותיו האישיות מצאתי להקל איתו ולהטיל עליו קנס נמוך יותר מהרגיל בעבירות מסוג זה ועל כן אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:
קנס כספי בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 15.3.11 והיתר בכל 15 לכל חודש.
הנאשם יחתום על התחייבות בסך 15,000 ₪ לפיה יימנע במשך שנה מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע. ההתחייבות תחתם עוד היום.
3. התפוסים יחולטו.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"ג אדר א תשע"א, 17/02/2011 במעמד הנוכחים.
שרון קיסר, שופטת