אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המלצה שלילית בדבר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות

המלצה שלילית בדבר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות

תאריך פרסום : 21/06/2006 | גרסת הדפסה
עע"א
בית משפט לעניינים מנהליים
239-06
21/06/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
אדי אלוני ת"ז 045977634
הנתבע:
הממונה הארצי על עבודות שירות
החלטה

בפני עתירה המופנית כנגד נציב שב"ס וכנגד הממונה על עבודות שירות בכל הנוגע להמלצות הממונה על עבודות שירות, אשר אחת מהן כבר קיבלה תוקף של החלטה של נציב שב"ס, כפי שיפורט.

ביום 23.10.03 נגזר על העותר לרצות 6 חודשי מאסר במסגרת ת.פ. 3585/01 של בימ"ש השלום בחיפה (להלן: "התיק הראשון"). נקבע כי העותר ירצה את עונשו בעבודות שירות ואכן הוא החל לרצות את עונשו בהתאם. במהלך ריצוי העונש היה העותר מעורב בביצוע עבירות אחרות. הוגש כנגדו כתב אישום והוא אף נעצר. כתוצאה מכך המליץ הממונה על עבודות שירות ונציב שב"ס הורה על הפסקת ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.

בין לבין התקדמו הדיונים בכתב האישום החדש, ת.פ. 1516/04 של בימ"ש השלום בחיפה (להלן: "התיק המאוחר") ושם גובש הסדר לפיו יגזר על הנאשם עונש של מאסר בעבודות שירות.

העותר פנה לבימ"ש זה בעתירת אסיר כנגד המלצת הממונה והחלטת נציב שב"ס להורות על הפסקת ריצוי עונש המאסר שנגזר עליו בתיק הראשון. בהחלטה שניתנה על ידי בימ"ש זה בעע"א 584/05 הורה ביהמ"ש על קיום שימוע נוסף. ביהמ"ש קבע כי ההחלטה על הפסקת ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות לא נבעה מעצם ביצוע עבירה בתקופת עבודות השירות, אלא מההחלטה על מעצרו של העותר שלא איפשרה את ריצוי עונשו. עוד קבע ביהמ"ש כי בעת שנערך לעותר שימוע ראשון לא ידע עורך השימוע ולמעשה גם לא יכול היה לדעת כי נרקמת עסקת טיעון בין התביעה לעותר בתיק המאוחר ולפיה ירצה עונש של מאסר בעבודות שירות. בהתאם הורה ביהמ"ש כי יתקיים שימוע נוסף במסגרתו ישקול עורך השימוע, בין היתר, את העובדה כי קיים הסדר טיעון בתיק המאוחר ויביא את הדבר במסגרת מכלול שיקוליו.

בהתאם נערך שימוע נוסף ואולם בסיכומו של השימוע החליט עורך השימוע להמליץ על הפסקת ריצוי עונש המאסר בגין התיק הראשון בעבודות שירות, זאת על אף שהודע לו על הסדר הטיעון והמלצתו אושרה על ידי נציב שב"ס. יצוין עוד כי בכל הנוגע לתיק המאוחר החליט הממונה על עבודות שירות שלא להמליץ על ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות וזאת בשים לב להמלצתו על הפקעת עבודות השירות וריצוי עונש מאסר בתיק הראשון.

כנגד שתי החלטות אלו מוגשת העתירה שבפני. העותר טוען כי הממונה על עבודות שירות ונציב שב"ס לא פעלו בהתאם למצוותו של בימ"ש זה בהחלטה שניתנה בעע"א 584/05, לא שקלו במסגרת מכלול שיקוליהם את קיומו של הסדר הטיעון ולא נתנו לכך את המשקל הראוי. עוד טוען העותר כי המדינה אינה יכולה לדבר בשני קולות, דהיינו, לאשר הסדר טיעון שעניינו עבודות שירות בתיק המאוחר ובה בעת להתנגד להמשך ריצוי עונש עבודות שירות בתיק הראשון. בנוסף טוען הוא כי העבירות שבוצעו בתיק המאוחר לא בוצעו תוך כדי ריצוי עבודות השירות. אדון בטענותיו.

בכל הנוגע לטענה האחרונה אין בה ממש. אמנם העבירות נשוא התיק המאוחר לא בוצעו בשעות העבודה ואולם הן בוצעו בתקופה בה ריצה העותר את עבודות השירות בגין התיק הראשון. כך עולה מכתב האישום בו הודה. מכאן שלטענה זו אין בסיס עובדתי. אין צורך שהעבירה תרוצה במשך שעות העבודה. המבחן הוא תקופת ריצוי העונש.

מכאן אדון בעיקר הטענה שעניינה היחס שבין הסדר טיעון והחלטה שיפוטית בדבר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות ובין המלצת הממונה על עבודות שירות והחלטת נציב שב"ס לפיהן לא ירצה העותר את עונשו בעבודות שירות.

אין חולק והדבר קבוע בחוק כי פתיחת חקירה, לא כל שכן הוכחת ביצועה של עבירה במהלך תקופת ריצוי עונש מאסר בעבודות שרות, היא עילה להפסקת ריצוי העונש בדרך זו. במקרה זה שבפני אין מדובר רק בפתיחת חקירה, אלא אף בהגשת כתב אישום ובהודאה בעובדות כתב האישום במסגרת התיק המאוחר. מכאן, שעל פניו רשאי היה נציב שב"ס להחליט על הפסקת ריצוי עונש בעבודות שירות. אציין לעניין זה כי הסמכות הייתה מסורה לנציב עוד קודם שהוכרע הדין והעותר הודה במסגרת הדיון בתיק המאוחר, לא כל שכן לאחר שהודה. ראה לעניין זה:

רע"ב 426/06 נאסר חווא נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 2006(1), 3425.

אמנם בעתירה הקודמת בעניינו של העותר (עע"א 584/05) קבעתי כי לא עצם פתיחת החקירה הייתה העילה להפסקת עבודות השירות, אלא מעצרו של העותר ואולם כעת, לאחר שהודה בכתב האישום המאוחר וניתנה  הכרעת דין, ממילא משתנים הנתונים ונציב שב"ס מוסמך ורשאי להורות על הפסקת ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות.

השאלה שבפני היא, האם הסדר הטיעון שגובש בתיק המאוחר שבבסיסו האפשרות להמשיך ולרצות עונש מאסר בעבודות שרות, הוא הסדר הכובל את שיקול דעתו של נציב שרות בתי הסוהר. במילים אחרות, האם כתוצאה מההסדר בתיק החדש, נפל פגם בהחלטה שניתנה על-ידי נציב שב"ס להפקיע עבודות שרות שנקבעו בתיק קודם, ואשר אותם מרצה העותר. סבור אני כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה.

שאלה נפרדת היא האם המלצה שלילית בדבר ריצוי עונש עבודות שירות בתיק המאוחר, לכאורה בניגוד להסדר הטיעון המוסכם בתיק המאוחר, וזאת עקב ההחלטות שהתקבלו בתיק הראשון, היא החלטה לכשעצמה הנגועה בחוסר סבירות. אתייחס לשאלה זו בנפרד.

אינני סבור שלעניין זה הסכמת מדינה להסדר טיעון מחד והתנגדות שב"ס לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות מאידך מהווה דיבור של המדינה בשני קולות. למעשה מדובר בשתי שאלות נפרדות. בימ"ש אחד דן בטיבה של הענישה וקובע כי הנידון שבפניו ירצה עונש של מאסר ומאפשר לו לרצות עונש מאסר בעבודות שירות, זאת בכפוף להתאמתו. מבחני ההתאמה נערכים על ידי שב"ס וזאת באמות מידה מקצועיות של רשות מנהלית אשר אינה מתערבת בעצם גזר הדין אלא ממליצה את המלצותיה על בסיס שיקול דעתה המקצועי, תוך שמירה על כללים אחידים ומדיניות אחידה לכלל הנידונים, כפי שמתחייב מרשות מנהלית סבירה. כל הסכמה במסגרת הסדר הטיעון בתיק החדש, שעניינה ריצוי עונש מאסר בעבודות שרות, כפופה מלכתחילה לחוות דעתו של הממונה על עבודות השרות. מכאן, ששיקול הדעת בדבר ההתאמה לריצוי עונש המאסר בעבודות שרות, מסור, גם על פי הסדר הטיעון בתיק החדש, לממונה על עבודות שרות. אם החליט הממונה כי העותר אינו זכאי לריצוי עונש מאסר בעבודות שרות וזאת מחמת ביצוע עבירה בתקופת ריצוי עונש קודם של מאסר בעבודות שרות, או עקב בעיות אחרות בתפקודו בעת שריצה בעבר מאסר בעבודות שירות, הרי שהחלטתו בגדר סמכותו והיא אינה סותרת את הסדר הטיעון, אלא מותאמת למוסכם, דהיינו ריצוי של עונש בעבודות שרות בכפוף לחוות דעתו של הממונה.

שיקול דעתו של הממונה על עבודות שירות הוא שיקול דעת רחב המעוגן בהוראות סעיף 51(ב) לחוק העונשין במסגרתו רשאי הממונה להמליץ או לא להמליץ על התאמת נידון למאסר לביצוע עבודות שירות. המלצתו אינה מוגבלת אך ורק לתחומים הקשורים בכשירותו הגופנית, כגון מצבו הרפואי, התמכרות לסמים וכדומה לאלה. לממונה על עבודות שירות זכות לשקלל במסגרת מכלול השיקולים גם נתונים אחרים לרבות התנהגותו של אותו אדם בתקופות קודמות בהן היה עליו לרצות עונש של מאסר בעבודות שירות וכן שיקולים כללים של מדיניות אחידה של כללים שיחולו על כלל עובדי השירות.

עם זאת, המלצתו של הממונה היא המלצה וביהמ"ש אינו כבול אליה אם כי שוקל להסתמך עליה תוך אמון בשיקול דעתו של הממונה על עבודות שירות ובשיקוליו המקצועיים. בית המשפט גם טרם קם מכסאו כל עוד לא התקבלה המלצת הממונה על עבודות שירות ובהתאם, ואם ההמלצה אינה תואמת את הענישה שבית המשפט ראה כראויה, יכול הוא לבחור אמצעי ענישה אחרים.  ראה:

רע"פ 2994/06 אשרף אחמד חביב אללה נ' מ"י, תק-על 2006(2), 560.

מכאן שעצם החלטה על הפסקת ריצוי עונש עבודות שירות בתיק הראשון וזאת, לכאורה, בניגוד להסדר הטיעון המתגבש בתיק המאוחר, אין בה לכשעצמה חריגה מסמכות או חוסר סבירות. אבהיר לעניין זה כי טענת העותר שלפיה לא הביא עורך השימוע את הסדר הטיעון המאוחר במסגרת שיקוליו אין לה על מה שתסמוך. מפרוטוקול השימוע עולה כי עניינו של הסדר הטיעון הובא במפורש בפני עורך השימוע. אמנם בהחלטתו לא אוזכר הסדר הטיעון ואולם הדבר היה לנגד עיניו. אלא שעורך השימוע החליט להמליץ, והמלצתו התקבלה, חרף קיומו של ההסדר, משיקולים שעניינם שמירה על מדיניות אחידה לפיה מי שמבצע עבירה במהלך ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות תופסק עבודתו. שיקול זה שעניינו מדיניות אחידה כלפי כלל האסירים המרצים עונש מאסר בעבודות שירות הוא שיקול דעת סביר ולא מצאתי מקום להתערב בו.

מעבר לאמור לעיל, שיקול דעתו של נציב שב"ס בענין הפקעת עבודות השרות בתיק הראשון, אינו כפוף לשיקול דעתה של הפרקליטות במסגרת ניהול תיק פלילי זה או אחר מאוחר יותר. השיקולים אשר הנחו את הפרקליטות בגיבוש הסדר הטיעון בתיק החדש, אינם מחייבים את נציב שרות בתי הסוהר, שתפקידו לפקח במסגרת מנגנוני שב"ס על כללי התנהגות ומשמעת של עובדי השירות. בהתאם, וגם אם סברה הפרקליטות כי במסגרת הסדר הטיעון ניתן לאפשר לנאשם לרצות את עונשו בעבודות שרות, עדיין מוסמך נציב שב"ס לקבל החלטה המתייחסת לריצוי עבודות שרות, אשר בפועל תהיה שונה מזו שביקשה הפרקליטות במסגרת הסדר טיעון בתיק המאוחר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ