המכללה המשותפת - לימודי תואר ומסלולי הכשרה מקצועיי נ' פוליצר

החלטה

בפני בקשה למחיקת כותרת בבקשה למתן רשות להתגונן.

באשר למחיקת הכותרת טען המבקש כי סכום התביעה הינו קצוב כי לא קיים הסכם בכתב בין הצדדים וכי התובעת היא שהפרה את ההסכם ואינה יכולה להסתמך עליו לצורך הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

עיון בכתב התביעה מלמד כי זה מתבסס על הסכום שנערך בכתב ונחתם על ידי המבקש עצמו וכי חישוב החוב מבוסס על האמור בהסכם בנספחיו משכך, הם פני הדברים, ומשביהמ"ש בוחן סוגיה זו בהתאם לכתב התביעה ולנספחיו נחה דעתי כי התובענה מתאימה לדיון בסדר דין מקוצר.

אשר לבקשת הרשות להתגונן המבקש טען כי מעבר להסכם שנחתם בין הצדדים ועולה מנספחי כתב התביעה הרי שבין הצדדים נערכה הסכמה בעל פה לפיה המבקש יבדוק תחילה האם הרמה הלימודית מתאימה לו, ורק אם כן ישלם את מלוא הסכום הנקוב בהסכם.

בתצהירו העיד המבקש כי נכח במרבית הקורסים, לדבריו כ 5/6 מהקורסים ומכאן שיש להניח כי עבר את שלב הבדיקה המקדמי והחליט להשתתף בקורס עד תומו.

המבקש אף העיד כי נרשם למבחנים החיצוניים של הרשות לניירות ערך, מבחן אליו אמור לגשת מי שסיים את הקורס אצל המשיבה, כעולה מהחומר שהוגש בתיק.

אם בחר המבקש לגשת למבחנים חזקה עליו שסבר כי הרמה הלימודית גבוה דיה כדי שיוכל להצליח בבחינה.

המבקש טוען כי לא הצליח בבחינה האמורה בשל העובדה שלבסוף המשיבה נמנעה מלהעביר קורס שהוא קורס מהותי לצורך ההצלחה בבחינה.

המבקש לא הבהיר באיזה קורס מדובר, מה אורכו הצפוי, מה משקלו ביחס ליתר הקורסים המועברים על ידי המשיבה במסגרת הלימודים אליהם נרשם ולמעשה מסר גירסה שאיננה מלאה, איננה מפורטת וממילא אינה מצדיקה, באופן בו הועלתה, מתן רשות להתגונן.

המבקש אף הגדיל וטען כי סבר לאורך כל השנים שחלפו מאז נערך הקורס שעליו להסדיר את התשלום אך מעבר לסך של 300 ₪ לא שילם עד היום כל תשלום, לא הביא פירוט בעניין אופן ניסיון ביצוע תשלום ולו גם חלקי על חשבון החוב, ולמעשה יכול היה המבקש כבר בסמוך, לאחר סיום הלימודים לשלם את הסכום שהוא מודה בו, לו סבר שהתשלום הנדרש בגין מלוא הקורס אינו ראוי.

משבחר שלא לעשות כן, והוסיף וטען טענות בגין התיישנות התביעה לאחר שנים בהם הוא ער לעובדה שלא ביצע את התשלום הנדרש ממנו, אין לי אלא להגיע למסקנה כי כל טענת ההגנה, הגנת בדים היא ואין לפתוח את דלתות ביהמ"ש בפני המבקש בגינה.

אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקש בהוצאותיה בסך של 2,000 ₪ ומע"מ כדין.

התובעת רשאית להגיש פסיקתא לחתימתי ונוכח העובדה שניתן היה להגיש את התובענה כתובענה על סכום קצוב, אין מקום לפסוק שכר טרחה נוסף.

ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.

קרן מרגולין-פלדמן, רשמת

א.שהרבני

הוקלד על ידי: אורנה שהרבני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: