אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המחוזי: השטחים הבנויים בתחנת הרכבת חייבים בהיטל ביוב. שטח המסילה ושטחי הבור והביטחון אינם חייבים בהיטל ביוב.

המחוזי: השטחים הבנויים בתחנת הרכבת חייבים בהיטל ביוב. שטח המסילה ושטחי הבור והביטחון אינם חייבים בהיטל ביוב.

תאריך פרסום : 25/08/2008 | גרסת הדפסה
עמ"ן
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
261-07
24/08/2008
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
עיריית הרצליה
עו"ד איגרא
הנתבע:
רכבת ישראל בע"מ
עו"ד חגי וגולדין
פסק-דין

1.         עניינו של הערעור הוא בהיטל ביוב שהטילה המערערת (להלן: " העירייה") על המשיבה (להלן: " הרכבת") בשטחי תחנת הרכבת.

ההיטל מוטל על נכסים בתחומי העיר הרצליה, מכוח חוק העזר להרצליה (ביוב) תשל"ד - 1975 (להלן: " חוק העזר").

חוק העזר קבע כי חב בהיטל "בעל נכס", כאשר "נכס" מוגדר כ" בנין או קרקע בתחום העירייה, למעט רחוב". בחוק העזר אין הגדרה של רחוב.

2.         השאלה היא האם שטחי מסילת הרכבת ותחנת הרכבת הם שטחי "רחוב" לצורך הטלת היטל ביוב. אם כן - כי אז אין להטיל עליהם היטל ביוב.

לגישת העירייה, יש לחייב את הרכבת בתשלום ההיטל בגין שטחי המסילה והתחנה. מנגד, הרכבת טוענת כי היא צריכה להיות פטורה מתשלום, שכן שטחי התחנה הם בגדר "רחוב".

ועדת הערר קבלה את עמדתה של הרכבת ביחס לכול שטחי התחנה - תחנת הרכבת, רציפים, משרדים וחצרות, וקבעה כי שטחים אלה הם בבחינת "רחוב", ואין להטיל עליהם היטל ביוב. על החלטה זו הוגש הערעור הנוכחי. הוועדה קבעה כי שטח החניון אינו רחוב ולכן יש מקום להטיל עליו היטל. נושא החניון אינו חלק מהערעור דנן.

3.         בטרם נבחן את טענות הצדדים, נציין כי מאחר שמדובר בערעור מנהלי על החלטה של ועדה מקצועית, הכלל הוא כי בית המשפט איננו מחליף את שיקול דעתו בזה של הוועדה, ולכן אם ההחלטה היא סבירה, בית המשפט לא ישנה אותה - גם אם הוא סבור כי הוא היה מחליט החלטה אחרת.

4.         המחלוקת בין הצדדים מתייחסת קודם כל לשאלה מהו החיקוק שאליו יש לפנות לצורך הגדרת המונח "רחוב" - הרכבת טוענת כי יש לפנות להגדרת "רחוב" בפקודת העיריות, והעירייה טוענת כי יש לפנות להגדרת "רחוב" בפקודת הפרשנות. להלן נבחן מחלוקת זו, ולאחר מכן נבחן מהי השלכת ההגדרה שנבחרה על השטחים השונים שבתחנת הרכבת, והאם שטחים אלה חייבים בתשלום היטל הביוב.

האם יש להחיל את ההגדרה שבפקודת העיריות או בפקודת הפרשנות?

5.         "רחוב" מוגדר בס' 269 לפקודת העיריות כך:

" רחוב - לרבות כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום חובה אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמעותה בסעיף 2 רישה פסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב -1972, וכן מיתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה, המהווים חלק בלתי נפרד ממנה".

"רחוב" מוגדר בסעיף 1 לפקודת הפרשנות (נוסח חדש) כך:

" 'רחוב' או 'דרך' - לרבות כביש, שדרה, סימטה, משעול לרוכבים או לרגלים, כיכר , חצר, טיילת, מבוי, מפלש וכול מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או שהציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו".

6.         אני סבורה כי הדין עם הרכבת, וכי יש לפנות, לצורך הגדרת המונח "רחוב" להגדרה שבפקודת העיריות. יחד עם זאת, בשולי הדברים ניישם גם את ההגדרה שבפקודת בפרשנות - שאני סבורה שאין בה כדי לשנות את התוצאה.

מספר טעמים לקביעה לפיה יש להגדיר "רחוב" בהתאם להגדרה שבפקודת העיריות - תכלית החקיקה, ההפניה לפקודת העיריות בחוק הביוב, וההרמוניה החקיקתית. טעמים אלה יפורטו להלן.

תכלית החקיקה

7.         בפסה"ד עיריית לוד נ. רכבת ישראל בע"מ (עע"ם 4612/06, מיום 24.7.07), בחן בית המשפט העליון (כב' השופט פוגלמן) שאלה דומה לשאלה שבפנינו. בית המשפט בחן שם האם מסילות הברזל ושטחי הקרקע הצמודים אליהן, הם בבחינת נכס שניתן להטיל עליו היטל פיתוח מכוח חוקי העזר של העיר לוד.

בית המשפט בחן את הגדרת המונח "רחוב" לצורך הטלת היטלי פיתוח בעיר לוד, לאור חוקי העזר הרלוונטיים  - חוק העזר ללוד (סלילת רחובות) התש"ס-2000, חוק עזר ללוד (תיעול) התש"ס -2000, וחוק עזר ללוד (אספקת מים) התש"ס - 2000 (להלן: " חוקי העזר של לוד").

בחוקי העזר של לוד, נקבע כי ההיטלים יוטלו על "נכסים", כאשר "נכס" הוגדר כנכס בתחום העירייה, כמשמעותו בס' 269 לפקודת העיריות. הגדרת נכס בפקודת העיריות ממעטת "רחוב", ובית המשפט העליון בחן מהו "רחוב" לצורך זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ