המועצה המקומית ואח' נ' קבוץ חפץ חיים ואח'

החלטה

לפני בקשתה של חברת הזרע (1939 ) בע"מ ("המבקשת") להצטרף להליך המשפטי בטענה כי היא "בעל דין דרוש" בתובענה דנא.

טענת המבקשת, בקליפת אגוז, היא התביעה דנא והסעדים המבוקשים במסגרתה עשוים לפגוע בה קשות שכן אחד הסעדים המבוקשים בעתירה הוא לאפשר לנתבעות להזרים שפכים ממכון טיהור אזורי למאגרים המצויים בחזקתו של קיבוץ חפץ-חיים ("הקיבוץ"). לטענתה, המים בהם היא עושה שימוש לצרכי השקיה בחוות "ברורים" המוחזקת על ידה באים ממאגרי קיבוץ חפץ חיים כך שהזרמת השפכים למאגרי הקיבוץ יפגעו בגידולים וכפועל יוצא במטה לחמה של המבקשת. הזרמת השפכים למאגרי הקיבוץ עשויה לטענת המבקשת גם לזהם את הקרקע באופן שימנע המשך עיבודה.

בהיבט המשפטי טוענת המבקשת כי כל אימת שזכויותיו של צד שלישי עשויות להיפגע, נתונה לבית המשפט סמכות לצרפו להליך כצד "דרוש להליך" על מנת לאפשר לו לשטוח את טענותיו.

התובעות מתנגדות לבקשה. ראשית נטען כי נגד המבקשת לא התבקש כל סעד ואין לתובעות כל טענה כלפיה. עוד נאמר כי אין בין התובעות לבין המבקשת כל יריבות משפטית. עוד נאמר כי נוכחותה של המבקשת אינה "דרושה" בהליך המשפטי דנא שכן אין בעצם נוכחותה בהליך כדי לשפוך אור על הסוגיות השנויות במחלוקת. כמו כן נאמר כי טענותיה של המבקשת דומות לטענותיו של הקיבוץ והאינטרסים שלה נשמרים באמצעות נוכחותו של הקיבוץ בהליך דנא. כמו כן נאמר כי מדובר בהליך מורכב הכולל מספר בעלי דין והמצוי בשלב מתקדם יחסית וצירופה של המבקשת כצד להליך תסרבל אותו ותסיג למעשה את ההליך לאחור בשל הצורך לתקן את כתבי הטענות של הצדדים.

דיון

לטעמי יש לקבל את הבקשה ולהורות על צירוף המבקשת כצד לתביעה. בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995) נכתב כדלקמן (עמ' 200):"בית המשפט מוסמך לצרף נתבע נוסף, על פי בקשתו או על פי בקשת הנתבע המקורי, על אפו ועל חמתו של התובע, אם פסק הדין שיינתן עלול בעקיפין לפגוע בזכותו החוקית של הנתבע הנוסף, ומטעם זה לא נפתרה "בשלמות וביעילות" המחלוקת שנפלה בין התובע ובין הנתבע המקורי".

בענייננו, טוענת המבקשת כי פסק הדין שיינתן עלול לפגוע בזכותה הנובעת מן הדין ומן ההסכם עם הקיבוץ לקבל מן הקיבוץ מים באיכות מסוימת וכפועל יוצא עלול להיגרם לה נזק כבד. משהוכח לכאורה כי המבקשת עשויה להיפגע מפסק הדין, ולו בעקיפין, הרי שניתן להורות על צירופה של המבקשת כנתבעת נוספת.

התובעות מעלות שורת השגות כנגד הצירוף המבוקש. אינני סבור שיש בכוחן של השגות אלה כדי למנוע את הצירוף. לענייננו, זכותה של המבקשת להתייצב לדיון בעצמה על מנת להגן על האינטרסים שלה הצפוים להיפגע מפסק דינו של בית המשפט והיא אינה חייבת לסמוך לעניין זה על הקיבוץ שייצג כהלכה את ענייניה. עניין אחר, לו יש ליתן לטעמי משקל נכבד, נוגע למצבו הדיוני של התיק. מדובר בהליך מורכב. קיימים בו מספר לא מבוטל של בעלי דין והעיקר – מדובר בתיק שכבר עבר כברת דרך בהתנהלות. סביר להניח כי קבלת בקשה זו תסיג לאחור את ההתנהלות הדיונית והיא עשויה להצריך עריכת תיקונים בכתב הטענות והתצהירים שכבר הוגשו. אני סבור שעל הטרחה שתיגרם בעקבות כך ניתן לפצות בהוצאות הולמות. לפיכך, אני נעתר לבקשת המבקשת אך מתנה את צירופה כנתבעת נוספת בתובענה דנא בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ לתובעות.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תש"ע, 08 יולי 2010, בהעדר הצדדים.