המועד לחישוב החיוב לתשלום ויישום החוק בקביעת ריבית

1.         בפני מונח ערעורו של החייב בתיק הוצאה לפועל 01112840502 (להלן: " המערער") על החלטת ראש ההוצאה לפועל, דלית ורד. החלטתה ניתנה ביום 3.10.06, לפיה, הריבית אשר על המערער לשאת בה בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א - 1961 במסגרת פסק דין שניתן נגדו, תחושב מיום 1.5.02, מועד מתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת. 

רקע

2.         התובעת בתמ"ש 5180/96 בענייננו (להלן:" המשיבה"), פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בבקשה למתן סעד הצהרתי, לפיו זכאית למחצית הזכויות בחברה שבבעלות המערער וזאת במסגרת יישום "הלכת השיתוף" בשל היותם ידועים בציבור.

3.         ביום 1.5.02 קיבל כבוד בית המשפט לענייני משפחה בנצרת את תביעת המשיבה (להלן: " פסק הדין"). בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופטת מרים רבס נקבעה מהות הקשר בין המשיבה והמערער המנוח כ"ידועים בציבור" וכל המשתמע מכך.

            כמו כן, נקבע מועד הפירוד של הצדדים ליום 31.12.95. אולם, למועד זה אין נפקות לעניין המונח בפני. אי לכך, נקבע, כי המשיבה בעלת מחצית מהזכויות ב"*********" (להלן: " החברה").

4.         ערעורים שהוגשו בזמנים על פסק הדין, מטעמם של כל אחד מהצדדים נמחקו בהסכמה.

            בכתבי הטענות ובטיעון בעל פה, לא צוין שצד כלשהו בשלב כלשהו ביקש עיכוב ביצוע פסק הדין.

5.         ביום 5.2.03, בתיק בש"א 120/03 הוגשה בקשה לפי סעיף 7 ל חוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מטעם המשיבה לביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל (להלן: " ההחלטה"). ביום 10.3.03 נעתר כבוד בית המשפט לענייני משפחה בנצרת לבקשה.

            משמעות ההחלטה הייתה, כי ניתן לחייב את המערער, לאור דרישת המשיבה, לממש את מחצית זכויותיה בחברה. דהיינו, ניתן לכמת את זכויות המשיבה בחברה בסכומי כסף הניתנים לגבייה באמצעות ההוצאה לפועל.

6.         המערער חלק על התוצאה בשאלה האם ניתן להטיל עליו חיוב כספי, כאשר במסגרת התיק העיקרי (תמ"ש  5180/96) נתבקש רק סעד הצהרתי.

            על ההחלטה מיום 10.3.03 הוגשה ביום 10.4.03 בקשת רשות ערעור מטעם המערער לבית המשפט המחוזי בנצרת עלית. במסגרת בר"ע 1064/03 אשר נדונה כערעור לכל דבר ועניין נקבע בפסק דינו של כבוד השופט יצחק כהן מיום 28.12.03, כי יש לקבל את הערעור וההחלטה מיום 10.3.03 בוטלה.

7.         ביום 18.2.04, הוגשה בר"ע מטעם המשיבה לכבוד בית המשפט העליון, אשר דן בה כבערעור. ביום 18.1.05, קבע כבוד בית משפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, כי דין הערעור להתקבל ובכך למעשה החזיר על כנה את ההחלטה מיום 10.3.03 של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת.

8.         משהגיע הדיון הממושך בשאלת המחלוקת הזו לסיומו, התעוררה מחלוקת אחרת, בעניין קביעת הריבית החלה על הקרן ומועדה. זו השאלה אשר עומדת להכרעה בפני מותב זה.

טענות הצדדים

9.         המערער מגדיר את השאלה להכרעה כלהלן: "ממתי יש להתחיל לגבות ריבית פיגוים עונשית  בשונה מריבית רגילה" לפי סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א 1961 והתקנות ליישום החוק (להלן: " החוק").

10.        ביום 20.9.06 פנה המערער לראש ההוצאה לפועל, דלית ורד, בבקשת חישוב סכום החוב לאחר הוספת ריבית. מהות הבקשה הייתה מיועדת לקביעת המועד בו הוטל החיוב הכספי על המערער ובזאת החלת חיוב בריבית. דהיינו, מיום 18.1.05 (מועד מתן פסק הדין של בית המשפט העליון) או מיום 1.5.02 (מועד מתן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת בהתאם להחלטה מיום 10.3.03, כאמור).

11.        בקשת המערער נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל ביום 3.1.06 ובהחלטה נקבע, כי הסעד הכספי נקבע עוד במועד מתן פסק הדין המקורי מיום 1.5.02 בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.

            על החלטה זו הוגשה הערעור המונח בפני.

12.        בטיעון בפני וכפי שעולה מכתבי הטענות, המערער מסתמך, ללא תימוכין, על טענתו, לפיה, יש לפרש את פסק דינו של בית המשפט העליון בכך שלא התכוון ליישם ריבית עונשית על המערער. דהיינו, מועד החיוב הכספי לצורך קביעת הריבית על פי החוק הינו בסיום ההליכים ביום 18.1.05.

13.        בטיעון בעל פה השמיע המערער טענה נוספת בנוסף לטיעונו בכתב, לפיה מיום מתן פסק הדין עד הכרעת בית המשפט העליון, חל שינוי בתקנות יישום החוק. אי לכך, על בית משפט זה לקבוע שהתקנות שהותקנו ביום 1.4.03 אינן חלות, מאחר והותקנו לאחר מתן פסק הדין. ב"כ המשיבה התנגד לטענה בעניין יישום התקנות וטען, כי מדובר בהרחבת חזית.