המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל נ' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

הבקשה להתיר הבאת ראיות לסתור אינה תואמת את ההליך שבפניי;

לא מדובר בתביעת פיצויים של נפגע תאונת דרכים, שם מחייבת קביעת המל"ל וללא רשות להבאת ראיות לסתור, לא עומדת לנתבע דרך אחרת להוכיח כי הנכות שנקבעה במל"ל - אלא מדובר בתביעה מכוח הסכם שנחתם בין הצדדים. הסכם אשר הפסיקה כבר התייחסה בהרחבה, בערכאות שונות, לדרך בה תידון תביעה מכוחו.

בסופו של יום, השאלה אשר תעמוד על הפרק תהא האם הגמלאות משולמות לנפגע עקב נכות שנגרמה בתאונת הדרכים הרלוונטית. מאחר והפסיקה קבעה לא אחת כי בעניין הנכות הרפואית, (לרבות שאלת הקשר הסיבתי אשר בינה ובין התאונה) - קיימת עדיפות לקביעות המומחים בועדות המל"ל, נראה כי שאלה עיקרית תהא האם נהג התובע בחוסר תום לב כאשר לאחר שנודעה לו עמדת המומחה מטעם בית משפט בתביעת הנפגע, לא פעל לבדיקה חוזרת של הנפגע.

מכל מקום, הבקשה שהוגשה אינה רלוונטית, כל צד רשאי להביא ראיותיו (לרבות הצגת כל חומר או קביעה מתביעת הנפגע) ובסופו של יום ייבחן כל הנדרש.

באשר לנסיבות הדומות למקרה דנן, אני מוצאת להפנות כבר כעת את הנתבעות לפסק דינו של חברי כב' השופט דראל, עת כיהן כשופט בבית משפט שלום בת.א. 1468/05. קביעותיו שם, לא התקבלו על דעת ערכאת הערעור, אשר בע"א 2053/08, קבעה כי יש לקבל תביעת שיבוב של המל"ל אף מקום בו בתביעת הנפגע ניתנה רשות להביא ראיות לסתור ואף נקבעו קביעות שונות. עמדת בית המשפט המחוזי אושרה בבית המשפט העליון במסגרת רע"א 8244/08. ממילא יהא על הנתבעות להבהיר בהמשך ההליך מדוע יש לנקוט דין שונה במקרה דנן.

באשר לדרך השונה בה תתבררנה תביעות מכוח ההסכם, אני מוצאת עוד להפנות להחלטת ביניים שניתנה על ידי כב' השופט זילברטל, עת כיהן בבית המשפט המחוזי בירושלים, ביום 2.6.08 במסגרת ת"א 8380/06. באותה החלטה נקבע כי אין מקום לזימון מומחה מטעם המל"ל לחקירה בשים לב למהות ההסכם. בהתאמות המתחייבות, יפים הדברים שאמר שם גם ביחס לבקשה להתיר הבאת ראיות לסתור.

עוד מופנות הנתבעות לדברי כב' השופט סובל בע"א 11316/07 ובמיוחד בסעיף 8 לפסק הדין, שם נאמר כי אף במקרה של קביעת מומחה בועדות המל"ל בענף נכות כללית - לא תינתן אפשרות לסתור קביעותיו, מקום בו קיימת התייחסות לקשר הסיבתי. הדברים יפים בבחינת קל וחומר ביחס למומחה בועדות המל"ל בענף נכות מעבודה (יוער כי למיטב הבנתי גם האמור שם, עניינו בהבאת ראיות נגדיות מטעם הנתבעת ולא בהבאת ראיות לסתור, באמצעות מומחה מטעם בית משפט, כפי שמבקשות כעת הנתבעות, בהליך שכאמור אינו תואם מהות התביעה).

בת.א. 13697/07 נדרשתי למקרה שאינו נוגע לענייננו, אך נראה כי פסיקה שהובאה שם יש גם בה לסייע בידי הצדדים, באשר לאופן בו ייבחנו הדברים בסופו של יום.

בהמשך לכל האמור - בקשת הנתבעות נדחית.

אין באמור למנוע מהנתבעות הצגת ראיות מטעמן, כפי שתמצאנה לנכון לאחר עיון בפסיקה הרלוונטית וזו אליה הפניתי לעיל, בכלל זה.

עד ליום 2.9.12 יודיע כל צד מה מהות הראיות שהוא מבקש להגיש והזמן הנדרש לכך על מנת שתינתנה הוראות בהתאמה.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ב, 26 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: