אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המוסד לביטוח לאומי נ' ביטוח ישיר-איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ ואח'

המוסד לביטוח לאומי נ' ביטוח ישיר-איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
7523-09
25/12/2013
בפני השופט:
יעל ייטב

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע:
1. ביטוח ישיר-איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
3. המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ

פסק-דין

פסק דין

מבוא

האם זכאי התובע לריבית ההסכמית על פי ההסכם בין הצדדים (להלן- "הסכם השיבוב"), בנסיבות שבהן תבע תחילה את השיפוי מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), ולא מכוח הסכם השיבוב, זוהי המחלוקת שבפני. כזכור, בגדרו של הסכם השיבוב התחייבו הנתבעות לפצות את התובע באותם מקרים שבהן הן אחראיות לפצות נפגעים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן– "חוק הפיצויים").

אין בין הצדדים מחלוקת על כך שביום 14.7.02 נפגע מר א' ז' בתאונת דרכים (להלן: "הנפגע"), וכי בשל תאונת דרכים זו שילם התובע לנפגע דמי פגיעה, קצבאות נכות מעבודה ומענק נכות. אין גם מחלוקת על כך שביום 11.6.09 שלח התובע לנתבעת 1 דרישה לשיפוי (להלן: "הדרישה") מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, בטענה שעליה לשלם לתובע את מלוא הגמלאות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

כיוון שדרישת התשלום לא נענתה הגיש התובע ביום 9.7.09 תביעה מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: "כתב התביעה המקורי") בסכום של 182,342 ₪. כתב התביעה המקורי הוגש נגד נתבעות 1-2 בלבד, ואולם לאחר שנתבעת 1 התכחשה לחבותה, בטענה שהיא אינה המבטחת, וטענה שהיא שימשה כ"סוכן ביטוח" בלבד של נתבעת 3, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, וביום 6.2.11 הוגש כתב תביעה מתוקן שבגדרו הוספה נתבעת 3 כנתבעת נוספת (להלן: "כתב התביעה המתוקן"). בכתב הגנתן טענו הנתבעות, בין היתר, שהיה על התובע להגיש את תביעתו לפי הוראות הסכם השיבוב ולא על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי.

ביום 23.12.12 התרתי לתובע לתקן את כתב התביעה המתוקן ולבאר את עילת התביעה בדרך של הוספת הטענה שלפיה מוגשת התביעה מכוח הסכם השיבוב. כתב התביעה המתוקן בשנית הוגש ביום 1.1.13 לפי הוראות הסכם השיבוב, על סך של 86,086 ₪ בלבד (להלן: "כתב התביעה הנוכחי"). הנתבעות הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על החלטתי המתירה את תיקון כתב התביעה, בקשה אשר נדחתה ביום 27.5.13.

ביום 15.9.13 ניתן תוקף של החלטה להסדר דיוני בין הצדדים שעליו הודיע התובע לבית המשפט. על פי הודעתו של התובע, הגיעו הצדדים להסכם שלפיו תשלמנה הנתבעות לתובע את מלוא הקרן לפי הסכם השיבוב, בסך של 86,086 ₪, בצירוף שכר טרחת עו"ד ומע"מ בגינו, בסך של 5,282 ₪.

המחלוקת שנותרה כאמור להכרעה בין הצדדים הינה באשר לריבית ההסכמית על פי הוראות הסכם השיבוב, האם זכאי התובע בנסיבות העניין לתשלום הריבית ההסכמית, ואם כן, מאיזה מועד.

טענות התובע

לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעת בתשלום הריבית ההסכמית החל ממועד דרישת התשלום (11.6.09) ועד מועד התשלום בפועל (29.9.13). פורט שביום 11.6.09 פנה התובע לנתבעת 1 בדרישה לשפותו בגין תשלום קצבת נכות מעבודה לנפגע בסך של 182,342 ₪. הדרישה הייתה דרישה לפי חוק הביטוח הלאומי, ולא לפי הסכם השיבוב, כיוון שבאותה עת סבר התובע שביטול הסכם השיבוב נכנס לתוקף ביום הודעתו על ביטול הסכם השיבוב. רק מאוחר יותר נדחתה עמדתו זו של התובע על ידי בתי המשפט.

עוד טען התובע שסעיף 10 להסכם השיבוב אינו קובע דרישה צורנית או נוסח מסוים לדרישת השיפוי, כך שאין כל משמעות לעובדה שהדרישה הייתה מכוח החוק ולא מכוח ההסכם.

התובע הוסיף וטען שהעובדה שהנתבעת שיפתה את התובע על פי הוראות הסכם השיבוב מהווה הודאה בכך שהיא רואה את התובע כמי שמילא אחר התנאי הקבוע בסעיף 10 להסכם השיבוב, המחייב את התובע במשלוח דרישה.

אשר לריבית ההסכמית טען התובע שהנתבעת מושתקת ומנועה מלטעון שהיא אינה מחויבת בריבית הפיגורים, כיון שהיא עצמה טענה לתחולתו של הסכם השיבוב בענייננו, ראתה בדרישת התובע כדרישה על פי ההסכם, ושילמה את הדרישה בהתאם להוראות ההסכם.

טענות הנתבעות

הנתבעות טענו מנגד שיש לדחות את התביעה לתשלום הריבית ההסכמית על הסף. נטען שדרישת התשלום שנשלחה על ידי התובע ביום 11.6.09 לא נשלחה אל הנתבעת 3 כי אם אל נתבעת 1, אשר כלל לא ביטחה את רכבו של הנפגע. זאת ועוד, הדרישה נשלחה לפי הוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי ולא על פי הסכם השיבוב.

הנתבעת הוסיפה וטענה שעיכוב התשלום על פי הדרישה נעשה לא מתוך רשלנות או זדון חלילה, כי אם לאור קיומה של מחלוקת משפטית כנה ולגיטימית אשר הובאה בתום לב להכרעת בית המשפט, ולכן אין מקום לחייבה בריבית ההסכמית.

הנתבעת הוסיפה וטענה שיש לדחות את טענת ההשתק שנטענה על ידי התובע, כיוון שטענתה באשר לתחולת הסכם השיבוב הייתה טענה חלופית ומשלימה, תוך כפירה בחבות.

אשר לתשלום על פי הדרישה טענה הנתבעת שהתשלום נעשה מיד לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, ומבלי לפגוע בזכויותיה להעלות את טענותיה במסגרת ערעור על פסק הדין בכללותו בסיום ההליך.

לחילופין טענה נתבעת 3 שיש לחשב את הריבית ההסכמית אך ורק ממועד הגשת כתב התביעה הנוכחי –1.1.13, ועד למועד שבו שילמה הנתבעת את סכום הדרישה- 29.9.13.

הוראות ההסכם

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ