המוסד לביטוח לאומי נ' הכשרת הישוב מגדל חב' לביטוח בעמ ואח'

החלטה

1. בהסכמת הצדדים נדחתה התביעה דנן עוד קודם שהוגש כתב הגנה וכן הסכימו הצדדים כי אכריע בסוגיית ההוצאות לאחר קבלת סיכומי הצדדים בעניין.

2. אליבא דהתובע אין מקום לחייבו בהוצאות הנתבעות, שכן כלל לא הוגש כתב הגנה ומפאת תשובתן הלקונית של הנתבעות לפניותיו ומועד ההתיישנות הקרב לא הייתה לו למעשה ברירה אלא להגיש את תביעתו.

הנתבעות חולקות על טענות התובע ומגלגלות את האחריות לתשובתן הלקונית לפתחו של התובע, אשר השתהה בפנייתו משך תקופה ארוכה ובכך הקשה על הנתבעות לאתר את הראיות הדרושות לשם מתן תשובה מפורטת. כן נטען, כי אף אם הוגשה התביעה בתום לב אין בכך כדי לפטור את התובע משיפוי הנתבעות על הוצאותיהן.

3. היסוד הרעיוני בפסיקת שכר טרחת עורך דין הוא, כי אין מקום שבעל דין הזוכה במלוא תביעתו יצא, רק לעניין שכר טרחת עורך הדין אשר שילם, וחצי מתאוותו בידו. הדברים יפים אף ביתר שאת כאשר עסקינן בתביעה כספית, אשר שלילת שכר טרחה או פסיקת שכר טרחה נמוך מידי מובילה לפגיעה בקניין, חרף הזכייה בדין. ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד, מהדורה שניה, בעמ' 47; ע"א 3769/97 דהן נ' דהן, פ"ד נג(5) 581, 598. הדין הנוהג הוא, כי יש לפסוק שכר טרחה ריאלי ככל שהוא סביר בנסיבות העניין. ראו: ע"א 3074/03 בן דרור נ' קו אופ ירושלים (פורסם במאגרים) פסקה 10 לפסה"ד.

4. מהאמור עולה איפוא שאף אם אניח, כטענת התובע, כי אכן הגשת התביעה הייתה סבירה והתנהגותו הייתה ללא דופי, הרי, שמקום שהתובע הפסיד בדין שומה עליו לשפות את הצד שכנגד בגין הוצאותיו הסבירות.

5. הנתבעים הציגו את הסכמי שכר הטרחה שנכרתו בינם לבין באי כוחם וטענו שעל פי הסכמי שכר הטרחה הללו עליהם לשלם לבאי כוחם שכר טרחת עו"ד בסך 5,600 ₪ כולל מע"מ. דא עקא, שעיון בהסכמי שכר הטרחה שצורפו אינו תומך בטענה זו, שכן בהסכם שכר הטרחה נקבע שזכותו של עוה"ד לקבלת שכר טרחה בשיעור האמור מותנית, בין היתר, בקיום דיון בתביעה לגופה (סעיף 7 להסכם שכר הטרחה). לחלופין, אף אם נבחן את המקרה דנן כאילו עסקינן בתביעה שנמחקה (ונוכח הסכמת הצדדים באשר לנפקות הכרעת בית המשפט העליון ברע"א 7161/08 דומה שזו ההסתכלות המתאימה), הרי, שבהתאם לסעיף 8 להסכם שכר הטרחה זכאי עורך הדין לשכר טרחה בסך 4,194 ₪ בצירוף מע"מ בהפחתת 30% הואיל ובתביעת שיבוב עסקינן. ברם, גם במקרה זה התנאי לתשלום שכר הטרחה הינו שהוגש כתב הגנה.

נמצא איפוא, כי בהתאם להסכם שכר הטרחה שנכרת בין הנתבעות לבאי כוחם לא בא המקרה דנן בגדר איזה מהמקרים בהם זכאי עורך הדין לשכר טרחה.

6. יחד עם האמור ברי, כי עורך הדין אינו עובד חינם אין כסף ויש אף למנוע יצירת "תמריץ שלילי", אשר אך מפאת הרצון לזכות בשכר טרחה כלשהו יבחרו עורכי הדין להאריך את ההליך חלף סיומו בדרכי פשרה.

7. לשם השלמת הדברים יאמר, כי הנתבעות טענו לזכאות להחזר הוצאות בסך 1,000 ₪, אך לא טרחו להציג אסמכתא כלשהי להוצאותיהן. בנסיבות אלה איני מוצא לנכון לפסוק את הוצאות הנתבעות, למעט שכ"ט עו"ד.

סופם של דברים הוא, כי הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעות שכ"ט עו"ד בסך 3,400 ₪ כולל מע"מ.

ניתנה היום, כ"ד אב תש"ע, 04 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.