אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המוסד לביטוח לאומי נ' ברכה

המוסד לביטוח לאומי נ' ברכה

תאריך פרסום : 31/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
49204-08-10
23/10/2013
בפני השופט:
תמר נאות פרי

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע:
יניב ברכה
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעת שיבוב לגבי תשלומים ששילם התובע לנפגע בעקבות אירוע מיום 17/2/2003.

רקע כללי מוסכם-

כאמור, ביום 17/2/2003 התרחש אירוע תקיפה (להלן: "האירוע"), במהלכו פגע הנתבע, מר יניב ברכה (להלן: "הנתבע") במר יורם נבון (להלן: "הנפגע") במקום עבודתם המשותף, בחנות אופיס-דיפו בחוצות המפרץ.

היות והאירוע התרחש במסגרת העבודה, עקב סכסוך שנוגע לעבודה – האירוע הוכר כ"תאונת עבודה" והנפגע קיבל תגמולים מהתובע, ההמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), בסך של כ-60,000 ₪ (נומינלית), וזאת על יסוד קביעת הועדה הרפואית של המל"ל באשר לשיעור הנכויות הזמניות ובאשר לקיומה של נכות צמיתה בשיעור של 10% בתחום האורטופדי בשל פגיעה בכף היד.

ביום 14/12/2008, הגיש המל"ל כנגד הנתבע תביעה זהה לתביעה הנוכחית, להשבת התשלומים ששולמו לנפגע, במסגרת ת.א. 7670-12-08 (להלן: "התביעה הראשונה"). התביעה הראשונה נמחקה מחמת חוסר מעש ביום 9/8/2010, לאחר קצת פחות משנתיים ימים, הואיל ולא בוצעה מסירה של כתב התביעה לידי הנתבע. התובענה הנוכחית הוגשה בתאריך 29/8/2010, שבע שנים וחצי לאחר האירוע.

בשלב הראשון הוגשה מטעם הנתבע בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות. לאחר ישיבה בה נשמעו עדים מטעם הצדדים ולאחר הגשת טיעונים בכתב – ניתנה החלטה לפיה אין מקום לסלק את התביעה על הסף. בר"ע לגבי החלטה זו נמחקה.

הצדדים לא הצליחו להגיע להסדר פשרה והתיק נקבע לשמיעת הוכחות. לא הוגשו תצהירים מטעם המל"ל (לרבות תצהירו של הנפגע) – והוגשו רק מסמכים מהתיק הפלילי שנפתח כנגד הנתבע (ואשר בו הורשע), מהתיק האזרחי שהתנהל בין הנפגע לבין הנתבע (בבהמ"ש השלום בנצרת, אשר במסגרתו הגיעו הצדדים להסדר פשרה) ומתיק המל"ל (לרבות תדפיס לפיו סך התשלומים לנפגע נכון להיום הינו למעלה מ-102,000 ₪).

מטעם הנתבע הוגשו מסמכים לרבות חוות דעת של מומחה מטעמו.

ביום הדיון הסכימו הצדדים לטעון על בסיס המסמכים שקיימים – ללא חקירת הנתבע, אשר היה העד היחיד שהתייצב לדיון.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את המסמכים שקיימים בתיק ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה.

אין חולק כי המל"ל שילם לנפגע תגמולים בסכום מצטבר נומינלי בסך של כ-60,000 ₪ (ולמעלה מ-102,000 ₪ אם נוסיף לסכומים הפרשי הצמדה וריבית), אך למרות זאת – יש לפסוק לחובת הנתבע תשלום חלקי בלבד, מחמת כמה נימוקים מצטברים כדלקמן:

ראשית, אין מקום להעתר לדרישה לתשלום של למעלה מ-40,000 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית לאור השיהוי המשמעותי ביותר שהיה טרם הגשת התביעה הראשונה וההתנהלות "במהלך חייה" של התביעה הראשונה. התנהלות זו הביאה לכך שכאשר התביעה הראשונה נמחקה והוגשה התביעה הנוכחית – היה זה יותר משבע שנים לאחר האירוע. אמנם לא קיבלתי את הבקשה לסילוק על הסף, מהטעמים שפורטו שם, ואמנם לא מצאתי שהמל"ל התנהל בצורה שערוריתית או תוך זלזול או תוך ויתור על זכויותיו- אך יש מרחק בין קביעה זו לבין האפשרות לדרוש (ולקבל) היום, בשנת 2013, הפרשי הצמדה וריבית לגבי תשלומים ששולמו לנפגע בשנים 2003-2004.

שנית, יש לראות כי יתכן והנכות הצמיתה של הנתבע הינה רק בשיעור של 5% ולא 10% ואין מקום לדרוש מהנתבע השבה של סכומים ששולמו על בסיס הנכות הגבוהה ("מדי"). ואפרט. קביעת המומחה הפוסק מטעם המל"ל (ד"ר ברנשטיין), אשר על בסיסה שולמו התקבולים, היתה כי קיימת נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 43(4)ב' לתקנות המל"ל, בשל פגיעה בגליל הקריבני של האצבע החמישית של יד ימין אשר הותירה מצב המכונה "קשיון לא נוח". אבהיר כאן כי אין חולק שבמהלך האירוע נגרם שבר בזרת והנכות הנטענת נותרה אחרי ההחלמה מהשבר. הפוסק של המל"ל קבע בבדיקתו (בדצמבר 2003) כי יש טווח תנועות מלאות של הזרת לכל הכיוונים וכי הנפגע מסוגל לבצע אחיזה בין האגודל לבין הזרת – ובכל זאת, המדובר ב"קשיון לא נוח" שכן השבר התקבע עם סטיה ובשל שיש ירידה בכח האחיזה של כף יד ימין. בנוסף, מבסס המל"ל את עמדתו על חוות דעת של מומחה (פרופ' שטהל) מטעם הנפגע, אשר הוגשה מטעמו בתיק שהתנהל בבהמ"ש השלום בנצרת כנגד הנתבע, בשנת 2007. שם נקבע כי השבר התאחה עם עיוות וכי יש הגבלה בתנועות, ולכן – עסקינן בקשיון "לא נוח". יצויין כי אין התייחסות לירידה בכח האחיזה (כפי שקבע הפוסק של המל"ל) אלא למגבלה בתנועות (שלא היתה 4 שנים קודם לכן), ויש עוד לזכור כי המדובר במומחה מטעם הנפגע. מנגד, הוגשה לתיק דשם חוות דעת של מומחה מטעם הנתבע (פרופ' רופמן) אשר מצא כי אמנם השבר התחבר במנח מעוות אשר גורם לקשיון אלא שתנועות האצבעות מראות כי באופן רצוני אקטיבי הנפגע אינו סוגר את הזרת באופן מלא ורק באופן פאסיבי, יש סגירה מלאה של הזרת. משמע, שאין ירידה בכח האחיזה ושהמגבלה בתנועות הינה רצונית במובן מסויים. לשיטת המומחה מטעם ההגנה מצב זה עולה בגדר "קשיון נוח", אשר מקנה 5% נכות בלבד לפי תקנה 44(4) – והוא ואף מפנה למסמך אשר ממנו עולה שרופא נוסף שבדק את הנפגע בבה"ח קבע כי המדובר ב"קשיון נוח" ולא ב"קשיון לא נוח". לכן, יש אפשרות ממשית שהנכות הצמיתה הינה רק בשיעור של 5% ואם המל"ל שילם תגמולים גבוהים, על סמך עמדת הפוסק – אין לחייב את הנתבע בשיעור כאמור.

שלישית, מעיון בכתב האישום ושאר המסמכים הקיימים ובהם תיאור של האירוע – עולה שהתפתחה מחלוקת וקטטה הדדית בין הנתבע לבין הנפגע. אמנם, הנתבע היה זה אשר בשלב מסוים גרם לנפגע לחבלה ביד ואמנם הנתבע עצמו לא נפצע, אך עמדת הנתבע הינה כי הנפגע היה זה אשר החל בתקיפה, הוא היה זה אשר "התחיל" את האירוע והוא היה זה אשר החל לנקוט נגדו באלימות פיזית ומילולית. אין בפסק הדין או בגזר הדין כדי לשלול את הטענות של הנתבע בהקשר זה, והיות ורק הנתבע התייצב למתן עדות – ניתן היה לשמוע רק את גרסתו לגבי מהלך האירוע (ואין את גרסת הנפגע). לשיטתי, המסקנה הינה שיש לקבל את גרסת הנתבע וכנגזר מכך, להשית על הנפגע אשם תורם בשיעור משמעותי. הדבר יגרע מחיובו של הנתבע לשלם למל"ל (שבא בנעליו של הנפגע).

רביעית, יש לקחת בחשבון כי עסקינן באירוע שהתרחש לפני 10 שנים. הנתבע הקים מאז משפחה המונה שלושה ילדים ויצא לדרך חדשה. הוא אף שילם לנפגע סכומים משמעותיים ביותר (30,000 ₪ כחלק מגזר הדין ועוד 40,000 ₪ במסגרת הפשרה בתיק האזרחי בנצרת). הנפגע עצמו בוודאי שלא יצא בחסר אם נוסיף לכך את תקבולי המל"ל שקיבל. יש לקחת אף נתונים אלו בחשבון בעת השתת החיוב על הנתבע.

סיכום

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע (המל"ל) 25,000 ₪, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪ (כולל מע"מ). הסכום הכולל לתשלום ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים, הראשון ביום 20/11/2013 והבאים אחריו ב-20 לכל חודש קלנדרי.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ