אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המוסד לביטוח לאומי נ' "הפול" המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ

המוסד לביטוח לאומי נ' "הפול" המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום קריות
13115-03-09
07/11/2013
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע:
"הפול" המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ
פסק-דין

פסק דין

האם זכאי התובע לתשלום ריבית הסכמית בהתאם להסכם שהיה בתוקף בין התובע לנתבעת בתקופה הרלוונטית, וזאת על גמלאות בסך של 377,953 ₪ אשר שילמה הנתבעת לתובע ביום 2.4.09, והאם בנסיבות הענין יש לפסוק לתובע שכר טרחת עו"ד ובאם כן, כמה.

הרקע לתביעה הינה דרישה ששלח התובע לנתבעת ביום 1.2.09 (להלן: "הדרישה הראשונה") ואשר בה נדרשה הנתבעת לשפות את התובע בגין גמלאות ששילם, משלם וישלם התובע לתלויי ושארי המנוח גי'דאוי עיד (להלן: "הנפגע"), אשר נפגע ונהרג בתאונת דרכים שארעה ביום 28.6.2003 בהיותו נוהג ברכב שהיה מבוטח באותה עת על ידי הנתבעת.

דרישת התובע היתה מבוססת על ההסכם שנערך בין הצדדים בשנת 1979 ולפיו זכאי התובע לשיבוב מאת הנתבעת בשיעור של 55% מסך הגמלאות ששילם וישלם התובע לנפגע עקב התאונה.

ההסכם כולל הוראה לפיה את הדרישה יש לשלם תוך 45 יום מיום משלוח הדרישה וזאת בהתאם לשינוי שהוחל על סעיף 6 לאותו הסכם החל מיום 1.4.1985 בהתאם להנחיות "אבנר", אחרת הסכום ישא הפרשי ריבית מקסימאלית לפי חוק פסיקת ריבית ועוד 20% מסכום הריבית הנ"ל (להלן: "הריבית ההסכמית").

המחלוקת במקרה דנן, סבה סביב השאלה מהו המועד שבו יש לראות כמועד שבו נשלחה הדרישה לנתבעת כאשר הדרישה שנשלחה ביום 1.2.2009, התקבלה אצל הנתבעת רק ביום 11.2.2009 ולפיכך לטענת הנתבעת, בכל מקרה אין מקום לחשב ריבית מיום משלוח הדרישה אלא מיום קבלתה אצל הנתבעת, ומעבר לכך, טענתה העיקרית של הנתבעת הינה כי הדרישה מיום 1.2.2009 לא יכולה להיחשב כ"דרישה" לצורך חישוב הריבית שכן, ביום 19.3.09 נשלח מכתב של ב"כ התובע המהווה למעשה דרישה חדשה, ומכתב זה התקבל אצל הנתבעת רק ביום 26.3.2009 (להלן תכונה: "הדרישה המעודכנת").

לטענת הנתבעת משהזדרז התובע והגיש תביעתו ביום 24.3.2009 (לשם הדיוק נציין כי התביעה הוגשה ביום 23.3.09) עוד בטרם חלפו 45 יום ממועד הדרישה המעודכנת, דין התביעה ביחס לריבית ההסכמית להידחות על כל רכיביה ובוודאי שאין מקום, גם באם תחויב הנתבעת בריבית הסכמית, לפסוק שכר טרחת עו"ד בגין תביעה זו.

על מנת להבהיר את מוקדי המחלוקת בין הצדדים, אציין כי קיימות שתי מחלוקות עיקריות: הראשונה היא המחלוקת העובדתית טהורה בשאלה האם לדרישה הראשונה צרף התובע חוות דעת אקטוארית מלאה ממנה יכלה ללמוד הנתבעת את מלוא פרטי הדרישה ולגבש עמדה לגביה, ולפיכך יש לראות את מועד הדרישה הראשונה כמועד ממנו יש לחשב את מירוץ המועדים, או שמא, כגירסת הנתבעת רק ממועד המצאת הדרישה השניה.

המחלוקת השניה, הינה בשאלה מהו המועד שממנו יש למנות את התקופה הקבועה בהסכם לתשלום הדרישה, כאשר לטענת הנתבעת מועד המשלוח על ידי התובע, לא יכול להיחשב כמועד לתחילת מניית אותה תקופה, מקום בו המשלוח לא נעשה בהתאם להנחיית אבנר מיום 6.3.85, לפיה יש לשלוח את הדרישה במונית על מנת להבטיח שתתקבל אצל המבטחת ביום המשלוח.

מאחר והתובע לא נהג כך, הרי שיש לראות את המועד לתחילת מניית התקופה של 45 יום, רק מהמועד בו התקבל דבר הדואר אצל הנתבעת, שכן המטרה של קביעת תקופה של 45 יום, הינה לאפשר לנתבעת תקופה מלאה זו לבחון את הדרישה ואין מקום לקצר את התקופה בדרך של הכללת הימים שבהם "טיילה" הדרישה בדואר.

גובה הסכום שבמחלוקת

קודם לבירור השאלות ה"אמיתיות" שבמחלוקת לטעמי, יש להתיחס ל"מחלוקת זוטא" שהתעוררה בעקבות הגשת סיכומי הצדדים (על בסיס הסדר דיוני שהוגש ביום 11.11.12) באשר לתוכן ההסדר הדיוני. בעוד התובע, בסיכומי תגובה שהתרתי הגשתם (על אף שהוגשו מלכתחילה ללא בקשת רשות) העמיד את הדרישה לתשלום ריבית הסכמית על הסך של 13,301 ₪ נכון ליום 9.4.09, סכום אליו יש להוסיף ריבית הסכמית עד למועד התשלום בפועל (סעיף 19 לסיכומים).

בהתאם לטיעון התובעת סכום הריבית ההסכמית נכון למועד הגשת סיכומי התובע ביום 24.7.12 על סך של 17,532 ₪.

טענה הנתבעת בסיכומיה ובסיכומי התגובה שהגישה כי ההסדר הדיוני "קיבע" את הסכום שבמחלוקת ביחס לרכיב הריבית ההסכמית על סך של 13,600 ₪ נכון ליום 11.11.12, ולפיכך אין מקום לחרוג מסכום זה, ואין התובע יכול לבקש כי ייפסק סכום העולה על סכום זה.

לטענת התובע אין בנוסחו של ההסדר הדיוני להגביל את פסיקת ביהמ"ש לסכום של 13,600 ₪ שכן ההסדר הדיוני נוקט בלשון: "ריבית הסכמית של כ-13,600 ₪ +/- להיום". לטענת ב"כ התובע, אשר נתמכה בתצהיר מטעמה, נוסח ההסדר הדיוני, שהושג יום לפני מועד ההוכחות, ביום מנוחתה, נוסח כך שנרשם "+/-" ליד סכום הריבית, מאחר ולא יכלה לבדוק את הסכום העדכני באותה העת, ולפיכך הסתמכה על דברי ב"כ הנתבעת כי זה הוא הסכום בקירוב, נכון לאותה העת ולשם הזהירות הוסף "+/-". לטענת התובע אין לראות בהסדר הדיוני משום קיבוע של הסכום או ויתור על טענה בדבר חישוב הריבית ההסכמית עד למועד התשלום, ולא זו היתה כוונת הצדדים בעת עריכת ההסדר הדיוני.

הנתבעת מתנגדת בתוקף לעמדת התובע ולנסיון ב"כ, לטעמה, לשנות את ההסדר הדיוני ולחרוג מהוראותיו הברורות. לטענתה ההסדר הדיוני נועד, בין היתר, לקבע את סכום החשיפה המקסימלי של הנתבעת, והעובדה שהסכום הנקוב בהסדר שונה בכתב יד בהסכמה מסך של 13,000 ₪ ל-13,600 ₪ להיום (11.11.12 מועד חתימת ההסכם) והוסף לו "+/-", מעידה על כך שהסכמת הצדדים היתה לתחם את גובה הריבית שיפסוק בית המשפט לסכום המקורב לסך של 13,600 ₪ נכון ליום 11.11.12. לטעמה יש לדחות את נסיון התובע לשנות את הוראות ההסדר הדיוני באמצעות הגשת סיכומי תגובה בחלוף כחצי שנה ממועד הגשת ההסדר לבית המשפט.

לאחר שאפשרתי את הגשת סיכומי התגובה ותגובה להם, אני סבורה, כעמדת הנתבעת כי יש ליתן להסדר הדיוני את המשמעות הסבירה של המילים הכלולות בה, דהיינו שהיתה הסכמה כי פסיקת בית המשפט ביחס לריבית ההסכמית לא תעלה על הסך של 13,600 ₪ נכון ליום 11.11.12 או סכום המקורב לסכום זה. דהיינו שבהגשת ההסדר היה משום תיחום גדר המחלוקת, מבחינת סכומו, לסכום זה. אין באפשרותי לשלול את טענת ב"כ התובע כי הסתמכה בענין זה על דברי ב"כ הנתבעת באשר לגובה הריבית ההסכמית לאותו המועד, אולם אין בכך לשלול את תוקפו של ההסדר הדיוני שעל בסיסו כלכלו הצדדים את צעדיהם.

צירוף חוות הדעת האקטוארית לדרישה הראשונה

בסוגיה זו הגישו הצדדים תצהירים נוגדים כאשר מצד התובע הוגש תצהירה של עורך דין חורי, ב"כ התובע, אשר הצהיר כי משרדו הוא אשר טיפל במועדים הרלוונטים בהוצאת הדרישות ובהתאם לנוהל הטיפול בדרישות אלו, הזמין חוות דעת אקטואר שהתקבלה במשרדו ביום 20.11.08.

על בסיס חוות הדעת, בוצע חישוב הדרישה, נערכה הדרישה ונשלחה בצירוף המסמכים המפורטים בה, ביום 4.2.09, כפי שעולה מאישור משלוח בדואר רשום שצורף לתצהיר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ