המוסד לביטוח לאומי/המשרד הראשי נ' שרביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

עסקינן בתביעת שיבוב ע"ס של 153,770 ₪ שהוגשה ביום 22.1.2009 שעניינה תגמולי נכות כללית ששילם התובע (להלן- "המל"ל") לגב' צביה יעקובי (להלן- "הנפגעת") שנפגעה בתאונת דרכים ביום 21.11.2011. התביעה הוגשה מכח ההסכם רב השנים בין המל"ל למבטחות בעניין תביעות לפי חוק הפלת"ד.

אין חולק כי התביעה כללה גם סכומים ששולמו על ידי המל"ל לנפגעת בגין נכותה של הנפגעת בשל סכרת אף ששני הצדדים מסכימים שאין קשר סיבתי בין נכות זו לתאונה.

הסכום שאינו שנוי במחלוקת, בסך של 50,294 ₪, שולם לאחר הגשת התביעה, בעקבות מו"מ שהתנהל בין הצדדים, כעולה מן ההמחאה מיום 29.1.09 שצורפה לכתב ההגנה.

המחלוקת בתיק זה התמקדה בנכות בגין פקקת בשיעור של 20% שנקבעה לנפגעת על ידי המל"ל, אשר לטענת הנתבעת, אינה קשורה לתאונה. בעניין זה הפנתה הנתבעת לעובדה שפרופ' הלל שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתביעת הנפגעת, אשר נדרש לחוות דעתו בשאלת הצורך במינוי מומחה לכלי דם, לא ראה צורך במינוי מומחה כאמור, בהעדר קשר סיבתי בין הפקקת לתאונה. כן הפנתה הנתבעת להודאתה של הנפגעת בסיכומיה שהפקקת אינה קשורה לתאונה, וגם לעובדה שמן הסכומים שנפסקו לנפגעת, לא נוכה החלק היחסי בגין התגמולים הקשורים לפקקת.

במהלך הישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 16.4.2012, נמסרה הצעת בית המשפט, לפיה תסולק התביעה כנגד תשלום סך של 45,309 ₪ בתוספת ריבית הסכמית. וזו לשון ההצעה, כפי שהיא מצוינת בפרוטוקול, מפיו של בית המשפט:

"בהנחה שהפקקת כלל לא קשורה לתאונה, הרי שיתרת החוב נכון למועד הדרישה מסתכמת בסך של 30,176 ₪ וזאת לאחר ניכוי הסך של 50,294 ₪ ששולם.

בהנחה שהפקקת קשורה במלואה לתאונה, הרי שיתרת החוב לאחר ניכוי מה ששולם, מסתכמת בסך של 75,441 ₪.

בית המשפט מציע לבסס את החישוב על הערכת סיכויים, סיכונים של 1/3 – 2/3 בעניין הפקקת ולכן מציע לסלק את התיק נכון למועד הדרישה בסך של 45,309 ₪. לסכום זה תתווסף הריבית ההסכמית.

בעניין ההוצאות ושכר הטרחה, הצדדים יטענו ובית המשפט בוודאי יתחשב בעובדה שהתביעה הוגשה על מלוא הנכויות, כולל הסכרת שאינה קשורה לתאונה".

שני הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט, ולכן יש לחייב את הנתבעת בסכום שהוצע בסך של 45,309 ₪ בצירוף הריבית ההסכמית לפי סעיף 6 להסכם שהיא הריבית המקסימאלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה בתוספת 20% מסכום הריבית הנ"ל. בפסיקת בית המשפט העליון כבר נקבע כי "דומה שמנסחיו של החוזה, באמרם ריבית מקסימאלית, התכוונו לרבית הגבוהה ביותר אשר תצויין מעת לעת בחוק" כאשר ריבית זו כיום היא הריבית הנקובה בסעיף 5 (ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה" (רע"א 8249/06 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 1.7.2007).

לפי תחשיב המל"ל שצורף ביום 24.7.2012, ולא נסתר בתחשיב נגדי מפורט מטעם הנתבעות, למרות החלטתי מיום 24.7.2012, סכום הפשרה בתוספת הריבית ההסכמית מסתכם בסך של 61,970 ₪. לפיכך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 61,970 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד למועד התשלום בפועל.

נותר לי איפוא להכריע רק בסוגיית ההוצאות. בעניין זה הבאתי בחשבון את מידת ההשקעה שנדרשה לניהול התיק, את סכום הפשרה, כמו גם הסכומים שאינם שנויים במחלוקת ששולמו לאחר הגשת התביעה, ואת הוצאותיו הריאליות של התובע בהליך זה (ומובן שאין מקום לפסוק למל"ל שכר טרחת עו"ד העולה על האמור בהסכם בינו לבין באי-כוחו באופן שיביא להתעשרות של המל"ל).

כן הבאתי בחשבון את העובדה שהמל"ל כלל בתביעתו נכות בשיעור של 10% שאינה קשורה לתאונה, את העובדה שהגיש את תביעתו בסדר דין לא מתאים, ואף נתתי דעתי להתנהלותה העניינית של הנתבעת ולמחלוקת הלגיטימית שהתגלעה בין הצדדים בעניין הפקקת, כאשר הערכת בית המשפט התבססה על הערכת סיכויים/סיכונים של 1/3-2/3 לחובת המל"ל דווקא.

לאחר שקילת מכלול נסיבות הענין הנני מחייבת את הנתבעת לשלם בגין ההוצאות סך של 4,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות מתבקשת לשגר את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ג אב תשע"ב, 01 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: