המוסד לבטוח לאומי נ' סהר חב` לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי היא תביעת שיבוב שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד הנתבעות בגין גמלאות ששילם לפלוני (להלן: הנפגע) אשר נפצע בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.8.00.

התביעה מבוססת על ההסכם שנחתם בין הצדדים בסוף שנת 1978 והבהרות נוספות שהוסכמו ביניהם.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם בנסיבות המקרה הנדון יש לנכות מתביעת המוסד לביטוח לאומי סכומים בגין הוון קצבת זקנה.

הנתבעות שילמו את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

הנפגע נפצע בתאונת הדרכים נשוא תיק זה ביום 22.8.00. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לנפגע נכות בגובה 30% החל מיום 1.10.00 ושולמו לו גמלאות בהתאם.

ביום 7.9.04 נפצע הנפגע בתאונת עבודה נוספת בגינה נקבעה לו דרגת נכות מעבודה לצמיתות בשיעור 25% החל מיום 1.6.05.

בעקבות תאונה נוספת זו זכאי הנפגע לקצבת נכות, הגבוהה מקצבת הזקנה.

ביום 27.12.06 שלח המוסד לביטוח לאומי לנתבעות מכתב דרישה בהתאם להסכם.

לטענת המוסד לביטוח לאומי, בנסיבות מקרה זה, כשהנפגע היה מעורב בתאונת עבודה נוספת, המזכה אותו בקצבת נכות, הגבוהה מקצבת הזקנה, אין מקום לנכות את קצבאות הזקנה המהוונות מהתביעה הנדונה, שכן הנפגע לא יקבל קצבת זקנה בהגיעו לגיל 65. לטענת הנתבעות, טענת המוסד לביטוח לאומי מוטעית, מנוגדת לנוהג, לדין ולפסיקה ואינה מתיישבת עם השכל הישר.

אין מחלוקת כי על היוון הגמלאות העתידיות הנדרשות על פי ההסכם חלות תקנות הביטוח הלאומי (היוון), התשל"ח–1978.

תקנה 10(א) לתקנות ההיוון קובעת כי:

"משתלמת קצבה לפי פרק יא', פרק ה', או פרק ט' לחוק, ינוכה, בהיוון הקצבה לענין הסעיפים 113(א), 333 ו- 369 לחוק, הערך המהוון של כל קצבה שהיתה משתלמת אילולא האמור בסעיף 320 לחוק..."

סעיף 320 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 שכותרתו "כפל גמלאות" קובע בסעיף קטן (ג)(1) כי:

" (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת –

(1)   קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד;"

סעיף קטן ד' קובע כי:

"היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי פרק ה' או בקצבת תלויים לפי הפרק האמור במקום בקצבת זקנה או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת הזקנה או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור."

אין גם מחלוקת כי אלמלא התאונה הנוספת בה היה מעורב הנפגע, אשר זיכתה אותו בגמלאות, היה מקום לנכות את הסכום המהוון של קצבת הזקנה מהתביעה הנדונה.

השאלה היא כיצד משליכה על ענייננו התאונה השנייה.