המדינה והזוכה בהליכי הוצל"פ יפצו מחזיקי דירה בה בוצע עיקול שלא כדין בגין חוב של צד ג'

1.            זוהי תביעה, שהוגשה בסדר דין מהיר, לתשלום פיצויים בסך 50,000 ש"ח המגיעים לתובעים, לטענתם, מאת הנתבעים בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות הליכי הוצאה לפועל שננקטו בביתם ע"י הנתבעים לגביית חובו של צד שלישי מס' 3 (להלן: " החייב")   לנתבעת 1.

2.            התובעים הינם בני זוג ולהם 3 ילדים קטינים המתגוררים בדירה שבבעלותם ברחוב סביון 19/3 בעפולה (להלן: " הדירה" או " הבית"); התובע הינו רופא במקצועו והתובעת הינה רוקחת במקצועה.

נתבעת 1 הינה הזוכה בתיק ההוצאה לפועל מס' 60-01-03565-08 (להלן: " הזוכה" ו- " תיק ההוצל"פ" בהתאמה). במועדים הרלוונטיים לתביעה החייב היה חייל בשירות חובה. החייב הוא בן אחיה של התובעת. החוב בתיק ההוצל"פ עמד על סך של כ- 3,100 ש"ח. נתבע 2, עו"ד שחאדה, הינו בא כוחה של הזוכה.

נתבעת מס' 3, המדינה, נתבעת בתור האחראית על ניהול מרשם האוכלוסין במשרד הפנים ומעבידתם של עובדי מערכת ההוצל"פ (להלן: " הנתבעת 3").

3.            עפ"י הנטען בכתב התביעה, ביום 31.7.01 עת שהתה התובעת בדירתה וטיפלה בבתה הפעוטה, הגיעו עובדיה של הנתבעת 3, שנשלחו עפ"י בקשת הזוכה או בא כוחה לביצוע הליך של עיקול ברישום בתיק ההוצל"פ. אליבא דגרסת התובעים, אף שהחייב לא התגורר בדירה, דבר שנאמר למעקלים על ידי התובעת, וחרף התנגדותה של התובעת, נכנסו המעקלים לדירת התובעים, ביצעו עיקול ברישום של מכשיר טלוויזיה ומכשיר ווידיאו, אף שמכשירים אלו, כמו מטלטלין אחרים בדירה, הם בבעלותם של התובעים בלבד. המעקלים השאירו לתובעת דו"ח (נ/1). התובעים שבו והדגישו, כי החייב שהה כאורח בדירתם למשך תקופה קצרה לפני למעלה משנה עובר לאירועים נשוא כתב התביעה ואין לו בדירה מטלטלין כלשהם.

התובעים הוסיפו וטענו, כי התברר להם, שהחייב, למרות שלא החזיק ולא התגורר בדירה, מסר את מען הדירה כמענו במשרד הפנים לצורך שינוי כתובתו וזאת ללא הסכמת התובעים וללא ידיעתם.

בתגובה לעיקול ברישום, פנו התובעים, באמצעות ב"כ אל ב"כ הזוכה, נתבע 2, במכתב מיום 6.8.01, לפיו, נתבקשו נתבעים 1 ו- 2 לחדול מכל הליכי הוצל"פ בדירה, שכן החייב לא התגורר בדירה ומשום מה הוא מסר את כתובת הדירה כמענו. לטענת התובעים, הנתבעים 1 ו- 2 התעלמו מפנייתם זו, וביום 21.8.01 שלחו לדירה מעקלים או בעלי תפקידים מטעמם בליווי אנשים שהציגו את עצמם כשוטרים. חרף התנגדותה של התובעת, ששהתה בדירה עם בתה הפעוטה, הוריה ושכנתה, התפרצו המעקלים לתוך הדירה בכוח, שברו באמצעות פטיש את סוגר הדלת ונהגו באלימות לרבות צעקות ואיומים. המעקלים הוציאו את מכשיר הטלוויזיה ושני מכשירי חשמל, שכלל לא עוקלו ברישום, מכונת כביסה ומכשיר מיקרוגל. המעקלים השאירו לתובעת דו"ח עיקול (ת/4).

לטענת התובעים, במהלך הוצאת המטלטלין, גרמו המעקלים נזקים הן לדירה והן למכונת הכביסה ובעקבות התנהגותם נגרמה עגמת נפש לכל הנוכחים בדירה. כמו כן, לטענתם, התובעת סבלה ממתיחות רבה וחרדה ואף פנתה לחדר המיון בבית חולים העמק לקבלת טיפול רפואי.

4.            הזוכה טענה בכתב הגנתה, כי הפעולות המבצעיות שננקטו כנגד החייב בתיק ההוצל"פ בוצעו בהתאם להחלטות וצווי ראש ההוצל"פ בעכו ועל התובעים היה לפנות בבקשות רלוונטיות לראש ההוצל"פ. הזוכה הוסיפה וטענה, כי לא היתה לה כל שליטה על ביצוע צו העיקול או הוצאת המטלטלין מתוך הדירה. עוד טענה הזוכה, כי המעקלים פעלו עפ"י דין היות והוצאת המטלטלין נעשתה כחודש לאחר העיקול ברישום, כך שהיה לתובעים זמן סביר לפנות בבקשה מתאימה לראש ההוצל"פ. הזוכה מכחישה כל אחריות לנזקי התובעים.

5.            נתבע 2, בא כוח הזוכה, חזר על טענות הזוכה והכחיש אף הוא כל אחריות לנזקי התובעים.

6.            הנתבעת 3 טענה בכתב הגנתה, כי ביום 31.7.01 ביצעו עובדי בית משפט השלום בעפולה, גב' אביבה שיינס ומר כרמל אליהו, עיקול ברישום לפי הכתובת, שאושרה בלשכת ההוצל"פ ביום 2.7.01 עפ"י בקשת ב"כ הזוכה לשינוי כתובתו של החייב. נתבעת 3 הוסיפה וטענה, כי עפ"י דו"ח ביצוע פעולה מבצעית מיום 31.7.01, טענה התובעת בפני שני העובדים, כי החייב נמצא בצבא ומגיע לעיתים רחוקות, אינו גר בדירה ו"אין לה עניין בזה" ואף סילקה אותם מן הדירה לאחר שביצעו את העיקול ברישום. ביום 21.8.01 ולאחר שלא נתקבלה כל תגובה לדו"ח העיקול ברישום, בוצעה הוצאת מעוקלים על ידי מר מוחמד חוארי, בעל תפקיד מורשה מטעם נתבעת 3, שהועסק באותה תקופה על יד נתבע 2, בליווים של אחר בשם חסן ו- 3 שוטרים בשכר. הנתבעת 3 הדגישה, כי הליך הוצאת המעוקלים היה בתוקף במועד ביצועו ולא היתה כל מניעה לבצעו. נתבעת 3 מודה, כי עת סירבו התובעים או מי מטעמם לפתוח את המנעול הפנימי של דלת הדירה, נאלץ המבצע, מוחמד חוארי, לשבור את מנעול הביטחון הפנימי של הדלת ולהיכנס לדירה, הכל בהתאם לנהלים. נתבעת 3 אישרה בכתב הגנתה, כי המבצע הוציא מדירת התובעים טלוויזיה צבעונית שרוטה, מכונת כביסה שרוטה ומיקרוגל מתוצרת סאניו, שאוחסנו במחסן נעמן בנצרת עד להחזרתם לידי התובעים בהתאם להחלטת כב' השופטת מרדכי מיום 23.8.01.

                יחד עם זאת, מכחישה נתבעת 3 כל אחריות לנזקי התובעים; לטענתה, היא אינה מעסיקתם של מבצעי הוצאת המעוקלים, אם כי, אינה מכחישה שהיא מעסיקתם של מבצעי העיקול ברישום ועובדי משרד הפנים. נתבעת 3 חזרה והדגישה, כי העיקול ברישום בוצע כדין, בצורה סבירה וזהירה וכנדרש בהנחיות הנוהל למבצע עיקול שהוצא מטעמה.

                באשר לכתובתו של החייב, טענה נתבעת 3, כי שינוי כתובת במשרד הפנים מתבצע על פי הודעתו של המבקש בלבד ואין דרישה להסכמת צדדים נוספים; נתבעת 3 הפנתה לסעיף 19ג לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה - 1965, לפיו, אין חובה על משרד הפנים לבדוק את נכונות המען. נתבעת 3 חזרה וטענה, כי היה על התובעים לפנות ללשכת ההוצל"פ לקבלת עיכוב הליכים או לפעול בהתאם לאמור בדו"ח ביצוע פעולה מבצעית מיום 31.7.01 תחת "הערות לחייב".

7.            נתבעת 3 שלחה הודעת צד שלישי אל מבצע העיקול, מוחמד חוארי, ואל הזוכה; במועד מאוחר יותר, שלחה נתבעת 3 הודעת צד שלישי גם אל החייב, טכטנברג אלכסנדר.

                צד ג' מס' 1, הגיש כתב הגנה והכחיש כל אחריות מצדו. לטענתו, הוא פעל בהתאם לצו העיקול ובהתאם לסמכותו עפ"י דין.

                הזוכה הגישה כתב הגנה והכחישה את טענות המודיעה כנגדה. לטענתה, היא פעלה בהתאם לצו העיקול שאושר ע"י ראש ההוצל"פ בעכו.

                צד ג' 3, החייב, לא הגיש כתב הגנה מטעמו.

8.            נוכח השאלות העולות מכתב התביעה והצורך בקיום קדם משפט נוסף, הורה בית המשפט (כב' השופטת בוהדנה) על העברת הדיון בתובענה לפסים של תביעה רגילה.

9.            הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית;