אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המבקשים יגישו בקשה חדשה להארכת המועד להגשת בקשה לדיון נוסף

המבקשים יגישו בקשה חדשה להארכת המועד להגשת בקשה לדיון נוסף

תאריך פרסום : 05/11/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט העליון
8160-07-א'
01/11/2007
בפני השופט:
מ' נאור

- נגד -
התובע:
1. עזרא חממי
2. שלמה חממי

עו"ד אמיר איבצן
הנתבע:
1. אלברט אוחיון ואח'
2. בסט דוד שמואל
3. מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ
4. י. אדיב את גוז בע"מ
5. רמי חרושת מרצפות בע"מ
6. יתדי 1991 בע"מ

עו"ד י. ש. גולן
עו"ד שי לוי
החלטה

1.        לפני "השגה דחופה על אי קליטת בקשה לדיון נוסף ובקשה לעיכוב ביצוע". זוהי השגה על החלטת המזכירות שלא לקבל למרשם בקשה לדיון נוסף שהגישו המבקשים ביום 25.9.2007 על פסק הדין בע"א 7298/00 בסט נ' חממי שניתן ביום 4.9.2007 (להלן - פסק הדין).

2.        המזכירות סירבה לקבל את הבקשה לדיון נוסף בהסתמך על סעיף 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 הקובע כי "העתירה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, אולם רשאי הרשם להאריך את המועד אם הראה העותר טעם מיוחד לכך". פסק הדין ניתן ביום 4.9.2007. הבקשה לדיון נוסף הוגשה ביום 25.9.2007 דהיינו למעלה מ-15 יום מיום מתן פסק הדין. על החלטה זו הוגשה ההשגה שלפני.

3.        בהשגה טענו המבקשים כי לא נערך שימוע של פסק הדין באולם וכי פסק הדין כלל לא הומצא להם. לפיכך סבורים הם כי מניין הימים הוא מיום ההמצאה ולא מיום מתן פסק הדין. המבקשים לא ציינו בהשגה כיצד ומתי נודע להם על פסק הדין שלטענתם לא הומצא להם. עם ההשגה הגישו גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

4.        המשיבים 1 מתנגדים להשגה. לטענתם המועד הקובע הוא יום מתן פסק הדין וממנו חרגו המבקשים בשישה ימים. אף אם תתקבל טענת המבקשים כאילו היום הקובע הוא יום ההמצאה, הרי שגם ביחס למועד זה חרגו המבקשים, שכן יומיים לפני מתן פסק הדין נשלחה לצדדים בתיק "הודעה בדבר מתן פסק דין ללא שימוע באולם" המודיעה על מתן פסק הדין בדרך של פרסום באתר האינטרנט של בית המשפט ועותק מפסק הדין במזכירות החל מיום 4.9.2007 בשעה 9:00. לפיכך אין להישמע לטענת המבקשים אף ביחס למועד ההמצאה. המשיב 2 השאיר את ההחלטה בהשגה לשיקול דעת בית המשפט. תגובות המשיבים האחרים לא נתקבלו.

5.        דין ההשגה להידחות לגופה. לשונה של תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף ברורה ועל פיה יימנה המועד מעת מתן פסק הדין ולא מעת ההמצאה. גם בפסיקת בית משפט זה נקבעה אותה ההלכה באשר לאופן מניין הימים בעתירה לדיון נוסף ונקבע כי "מניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין, ולא ביום המצאתו, בין אם נכחו בעלי הדין כאשר ניתן פסק הדין ובין אם לאו" (דברי הנשיאה ד' ביניש ב-בש"א 7155/06 בן יונה נ' אינסל (מיום 3.10.2006)). אף הוסבר באותו עניין כי פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף (שם; כן ראו בש"א 6206/93 Her majesty the queen in right of Canada נ' ריינהולד (מיום 23.11.1993) (הנשיא מ' שמגר); בש"א 652/00 שפיגל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (מיום 27.2.2000 (הנשיא א' ברק); וראו גם החלטות רשמי בית משפט זה, למשל בבש"א 205/88 חברת בלו סקיי קראוון בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מב(2) 841 (1988) (הרשם ש' צור); בש"א 211/07 סופר (סייג) נ' בנק דיסקונט בע"מ (מיום 12.2.2007) (הרשמת ש' ליבוביץ); בשג"ץ 7099/07 וייס נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (מיום 10.9.2007) (הרשמת ג' לוין). עוד ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 874 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)). שימוע ללא אולם מלווה במתן הודעה מראש לצדדים אודות המועד בו יינתן פסק הדין ויעמוד לרשותם באינטרנט ובמזכירות, באופן שנועד לחסוך לצדדים את טרחת ההגעה לבית המשפט (ראו בש"א 3632/07 קודמן נ' פרימונט (מיום 26.6.2007) (הרשמת ש' ליבוביץ)). יש לזכור כי תכליתה של פרקטיקה זו היא להקל על ציבור המתדיינים שהיו באים לירושלים מכל קצוות הארץ בכדי לשמוע את תוצאת פסק הדין. אין לאפשר ניצול לרעה של פרקטיקה זו לטענות בדבר מועדים (ראו והשוו בש"א 5848/00 מלימובקה נ' ידיעות אחרונות בע"מ (מיום 6.8.2001) (המשנה לנשיא ש' לוין), שם הוכח כי בעלי הדין כלל לא הוזמנו לשימוע פסק הדין וניתנה הארכת מועד). המבקשים כאמור לא ציינו בהשגה כי ניתנה להם הודעה מראש אודות המועד בו יינתן פסק הדין. לפיכך יש לדחות את טענת המבקשים בעניין המועד הקובע למניין הימים להגשת בקשתם לדיון נוסף. המועד הקובע למניין הימים הוא יום מתן פסק הדין. במצב דברים זה, בדין סירבה המזכירות לקבל את העתירה לדיון נוסף בלא בקשה להארכת מועד.

6.        בשולי הדברים: עשויה להתעורר שאלה, לגביה לא טען איש מהצדדים דבר והיא, האם המזכירות היתה צריכה לנתב את הדיון בהשגה זו לשופט או לרשם. ההשגה הופנתה למדור הקליטה במזכירות. אילו היה מדובר באי קבלת ערעור לרישום הרי שההשגה תידון בפני שופט יחיד של בית משפט זה (תקנה 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וראו ע"א 1402/94 אליהו נ' ישראל-פור, פס' 1 להחלטתו של השופט ש' לוין (מיום 19.1.1995)). אך בענייננו אין מדובר באי קבלת ערעור לרישום אלא באי קבלת בקשה לדיון נוסף לרישום. תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 הן מעשה חקיקתי נפרד העומד בפני עצמו (ראו בש"א 8492/04 עזבון המנוח בזלמיט נ' מדינת ישראל (מיום 10.10.2004) (הרשם י' מרזל)). הן אינן מפנות לתקנות סדר הדין האזרחי ותקנה 421 להן אינה חלה כאן. בפרקטיקה נותבו השגות מסוג זה להכרעת רשם בית המשפט (ראו למשל בש"א 2811/95 צבאג נ' שבארו (מיום 22.8.1995) (הרשמת א' אפעל גבאי); בשג"ץ 6776/07 וייס נ' בית הדין הארצי לעבודה (מיום 8.8.2007) (הרשם י' מרזל)). הטעם לכך הוא שככלל החלטת מזכירות בדבר אי קבלת הליך לרישום היא החלטה מנהלית בעיקרה (בש"א 793/01 ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) נ' יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ, פס' 6 להחלטתו של הנשיא א' ברק (מיום 15.8.2001)). רשם בית המשפט הוא הממונה על עבודת המזכירות ולפיכך "הוא אשר יהא מוסמך להכריע כל אימת שמתעוררת שאלה בדבר קיבולו כדין של הליך" (בש"א 3868/90 יעד אלקטריק - שירות וביצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1) 256, פס' 7 לפסק דינו של השופט ד' לוין (1990)). בהתאם נקבע גם בהנחיית נשיאת בית המשפט העליון 1/02 מיום 17.11.2002 כי "המזכירות רשאית לדחות קבלתו לרישום של כתב בי דין, אשר אינו עונה על דרישות הדין, אך לפי בקשת בעל דין יובא כל עניין לפני הרשם לעיון ולהכרעה". אכן, רשם בית המשפט מוסמך להורות בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך (סעיף 91 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984) ובידיו מסורות כל הסמכויות שבידי המזכיר הראשי של בית המשפט (סעיף 105 לחוק בתי המשפט). החלטת הרשם בהשגה על החלטת מזכירות היא החלטה עצמאית הנתונה לערעור בפני שופט יחיד של בית משפט זה לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט.

           לפיכך לגישתי המזכירות יכולה היתה להעביר את ההשגה לטיפול הרשם כדי שידון בה לגופה. אולם לא ראיתי לנכון לעכב את ההכרעה בהשגה זו כיוון שהצדדים לא טענו לכך ונוכח העובדה שצורפה להשגה גם בקשה "דחופה" לעיכוב ביצוע.

7.        עשויה להישאל שאלה אם אין מקום להאחדה של הביקורת השיפוטית על החלטות מזכירות, במובן זה שהסמכות לעיין בהחלטת מזכירות בדבר אי קבלת הליך כלשהו לרישום תוקנה לרשם בית המשפט, עליו כאמור יש זכות ערעור בפני שופט יחיד. קיימת גישה לפיה גם בדין הקיים ניתן לקיים האחדה זאת, בדרך של קיום הביקורת השיפוטית בפני שופט יחיד גם לגבי אי קבלת ערעור לרישום, ועל פי תקנה 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, במסגרת של ערעור על החלטת רשם. לגישה זו יש עיגון בפסיקת הרשמים בבית משפט זה (ראו ב"ש 130/87 שנסי נ' גלעדי, פ"ד מא(4) 707, פס' 4 להחלטתו של הרשם ש' צור (1987)) והדבר אף נעשה בפועל בפסקי דין בערעור על החלטות רשם (ראו למשל בש"א 2372/04 וסרמן נ' מזכירות בית המשפט העליון (מיום 23.3.2004) (השופט א' ריבלין); ובהקשר דומה ראו גם המ' 280/70 בן חרוץ נ' רזיאל, פ"ד כד(1) 500 (1970) (השופט י' זוסמן); ב"ש 748/86 ב.ס.ט. חברה לעבודות בניה ופתוח בע"מ נ' קיבוץ יפעת, פ"ד מ(4) 379 (1986) (הנשיא מ' שמגר)). לדעתי אכן יש מקום להרהור על נוסח תקנה 421 לתקנות, שתוצאתה הפניית הכרעה בשאלה מינהלית בעיקרה במישרין לשופט בית משפט זה, ואולם לא אקבע מסמרות בענין זה במסגרת ההליך שלפני, כיוון שהצדדים כאמור לא טענו לכך.

8.        ההשגה נדחית אפוא. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשים רשאים להגיש לרשם בית המשפט בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לדיון נוסף. על בקשה כזו, אם תוגש, אין אני מחווה דעה. אין צו להוצאות בהשגה זו.

           ניתנה היום, כ' חשון, תשס"ח (1.11.2007).

ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    רפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ