הלפרין נ' בנק אגוד לישראל בעמ

החלטה

1.עסקינן בבקשה להורות על סילוקה על הסף של תובענה לביטול פסק דין שניתן ביום 24.6.1981 בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הרשם חרסונסקי) בת.א. 738/81ב(להלן: "הבקשה").

התובענה (סעד הצהרתי) הוגשה על ידי המשיב כנגד המבקש כש"עילת התביעה הינה מעשי זיוף ומרמה כלפי בית המשפט שכתוצאה מהם ניתן פסק הדין", אשר ביטולו מבוקש (ראה סעיף 3 לתובענה).

2.בבקשה עותר המבקש, הוא הנתבע, לסילוק התובענה על הסף ממספר טעמים שונים, לרבות מחמת העדר סמכות עניינית של בית משפט זה להידרש להליך.

בשים לב לטיבה של טענה זו ולהשלכותיה, ככל שתתקבל, מצאתי להקדים ולהכריע בה.

3.על פי הנטען בבקשה (ראה סעיף 46 לבקשה) נעדר בית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה וזו מסורה לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולו בלבד, דהיינו; לבית המשפט המחוזי בחיפה .

4.עמדת המשיב, התובע, שונה בתכלית ולשיטתו מסורה הסמכות לכל בית משפט באותה ערכאה, קרי; לכל בית משפט מחוזי, לרבות בית משפט זה (ראה סעיפים 85 ואילך לתגובת המשיב לבקשה).

יוער כי התייחסותו של המשיב לטענת המבקש הינה כאל טענת העדר סמכות מקומית ולא היא.

5.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הטענה לפיה בית משפט זה נעדר סמכות עניינית להידרש לתובענה, להתקבל.

6.בית המשפט העליון נדרש לא אחת לענין זהותו של בית המשפט המוסמך עניינית לדון בתביעה לביטול פסק דין בטענת מרמה וקבע כי יש להגישה לבית המשפט, אשר נתן את פסק הדין (ע"א 417/89 אע'ברייה ואח' נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ואח', פ"ד מה(4) 641, 647), בית המשפט שלפניו נתבררה התובענה המקורית (ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ ואח', פ"ד נז(3) 366, 373) ואשר תחת ידו יצא הפסק (רע"א 2066/10 מוחמד טאהה עבד אלקאדר ג'אבר נ' יוסף מימון).

7.קביעה זו סומכת על כלל עתיק יומין ולפיו "הטריבונל המוסמך לשנות או לבטל את החלטותיו הוא - מטעמי אונאה, העלמת עובדות וכיוצא בזה – הוא הטריבונל שהחליט מעיקרו בדבר" (בג"צ 124/59 לאה גלאובהרדט נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה ואח', פ"ד יג 1490) וטעמיה בשיקולי יעילות וכיבוד הדדי בין בתי המשפט השונים, כיבוד הדדי שאינו מצומצם אך כיבוד בין הערכאות השונות כטענת המשיב, התובע –

"ניתן לטעון, שבעל-דין הטוען לתרמית בהשגת פסק-הדין אינו נשלל מתרופה משפטית. גם אם החמיץ בעל-הדין את מועד הערעור, משגילה את העובדות המקימות את עילתו, יוכל לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין בתובענה לביטולו.

בכך נשמרת מערכת היחסים של כבוד הדדי בין בתי-המשפט ואף מובטחת הוודאות והיציבות המשפטית.

יתר על כן, יהא זה פשוט ובדוק יותר אם אותו בית משפט שנתן את פסק-הדין הוא שיבחן את הטענה לגופה ואת השפעתה על ההכרעה שנתן...."

(ד"ר נ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (רמות, תשנ"א) 600) (ההדגשה שלי – ש.י.)

8.לאור כל האמור לעיל ובהתאם להוראת תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מורה אני על העברת התובענה לבית המשפט המוסמך הוא בית המשפט המחוזי בחיפה.

9.נוכח כלל קביעותיי לא מצאתי להמשיך ולדון בטענות הסף הנוספות שהעלה המבקש בבקשה ודומה עלי כי ראוי ונכון שתידונה ותוכרענה על ידי בית המשפט המוסמך.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל ותפעל להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ד, 17 אפריל 2014, בתפקידי כרשמת, בהעדר הצדדים.