הלפרט נ' עטון אינסטלציה בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 13.7.09, בה היו מעורבים רכב התובע, ורכב הנתבעת 1 - נהוג ע"י נתבע 3, ומבוטח ע"י נתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

א. תיקון הרכב עפ"י דו"ח שמאי - 11,078.00 ₪

ב.ירידת ערך- 4,442.35 ₪

ג.שכ"ט שמאי - 600.00 ₪

סה"כ-16120 ₪

2.גב. יעל ארזי, שנהגה ברכב התובע, מסרה לביהמ"ש כי הייתה במקום חניה מול בית הדואר, נסעה אחורה על מנת לצאת ממקום החניה, והתחילה לנסוע קדימה "תוך כדי שאני נוסעת קדימה נחבטתי..." (עמוד 7 שורות 16-17)

התובע, בעל הרכב, ראה את התאונה. לדבריו עמד כ-15 מטר ממקום האירוע. "יעל יצאה מעמדה, הוא הגיע במהירות אדירה מהעיקול".

3.גרסת הנתבע 3 שונה: "התאונה לא התרחשה בעיקול אלא אחריו". לדבריו "אי אפשר לנסוע שם במהירות מופרזת" (עמוד 9 שורה 9).

4.מדברי הנהגים עולה כי הנהגת לא הבחינה כלל ברכב הנתבע לפני התאונה, וזאת על אף הצהרתה: "הסתכלתי, נסעתי ברברס, ואז התחלתי לנסוע קדימה" (עמוד 9 שורה 17).

גם הנהג נאלץ להודות: "אני לא ראיתי אותה... היא יצאה פתאום" (עמוד 9 שורה 10-11).

גרסת הנתבע 3 היא למעשה שהנהגת יצאה ממקום החניה ופנתה שמאלה תוך שהיא נכנסה לנתיב שלו.

5.לאחר ששמעתי את דברי העדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א.באשר לאחריות לתאונה:

שני הנהגים תרמו תרומה שווה לקרות התאונה. באשר לנהגת, עולה שלא הבטיחה כי אפשר היה להיכנס למסלול התנועה ללא סיכון. אם הייתה אכן מסתכלת, הייתה רואה את רכב הנתבע. באשר לנתבע 3, עולה כי נסע במהירות שלא תאמה את תנאי הדרך.

ב.באשר לגובה הנזק:

הוכח הנזק לרכב התובע והוצאות השמאות, אולם בכל הקשור לירידת ערך, אין דו"ח נפרד שמפרט את הפרמטרים הרלבנטיים ואין ראיה שהשמאי חזר ובדק את הרכב לאחר התיקון – לכן מגיע לתובע 10,109 ₪ פחות 50% עקב רשלנות תורמת של הנהגת.

6.אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע 5,055 ₪ ועוד 350 ₪ הוצאות משפט. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ה' טבת תשע"א, 12 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.