החלטה
1.בפני בקשה המבקשת לביטול פסק דין שניתן ביום 27.2.11.
ואלו העובדות הצריכות לעניין:
2.ביום 4.1.10 הגישה המשיבה תביעה לבית הדין כנגד המבקשת באשר לחובות המבקשת הנובעים מאי העברת תשלומים משכר העובדים העמיתים בתובעת, לתובעת.
ברישומי מחשב בית הדין צויין כי כתב הגנה הוגש עוד ביום 28.2.10, אולם כתב ההגנה לא נסרק ולא אותר בבית הדין.
3.ביום 8.7.10 התקיים דיון אליו לא התייצבה הנתבעת. בהיעדר אישור מסירה כדין נקבע מועד דיון מוקדם נוסף ליום 23.11.10. ביום 23.11.10 התקיים הדיון הנוסף, אך גם אליו לא התייצבה הנתבעת, על אף שעל פניו זומנה כדין. בשים לב לכתב ההגנה שלכאורה הוגש, ניתנה החלטת כב' הרשמת קרן כהן כי הנתבעת תגיש עותק מכתב ההגנה שכביכול הוגש מטעמה, וזאת עד ליום 30.12.10.
חרף זאת, לא הגישה הנתבעת כתב הגנה. ביום 3.2.11 ביקשה המשיבה כי ינתן פסק דין בהיעדר הגנה ומשלא הוגש העתק כתב ההגנה, נעתר בית הדין לבקשה וביום 27.2.11 ניתן פסק דין על יסוד כתב התביעה.
4.במסגרת פסק הדין חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 29,855 ₪ עבור חובה של הנתבעת בגין האיחור בהעברת התשלומים. כמו כן, חויבה להמציא למשיבה רשימות על פי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 ותקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1976 אודות עובדיה. סעד נוסף בדבר הכרזה כי המשיבה משוחררת מכל חבות בגין החוב האמור מכוח סעיפים 19א(ד) ו- 19א(ח) ו-(ט) לחוק הגנת השכר, נדחה. המבקשת חוייב לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בסך כולל של 2,000 ₪.
5.ביום 2.6.11 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין. נימוקי המבקשת הינם כלדקמן:
א.המבקשת לא קיבלה את ההזמנה לדיון מיום 23.11.10. לטענתה, על פי האמור באישור המסירה, ההזמנה נמסרה למר שלמה בקשי, שהינו איש אחזקה בבניין אך אינו מנהל הנתבעת או נמנה על מי מעובדיה. המבקשת מסתמכת על רישומי רשות הדואר ולא על אישורי המסירה שנסרקו בבית הדין. נעיר כבר בשלב זה כי אין בבית הדין אישור מסירה סרוק להזמנה שנשלחה למבקשת, אולם אישור על מסירת פרוטוקול הדיון מיום 8.7.2010 במסגרתו נקבע הדיון ליום 23.11.2010 נסרוק וחתום עליו מטעם המבקשת אדם ששמו "אברהם" (ולא מר בקשי כנטען על ידי המבקשת).
ב.כתב ההגנה שהוגש עוד ביום 2/10/11 לא נסרק לתיק. יצויין כי עותק מכתב ההגנה צורף לבקשה, אולם אין מדובר בעותק הנושא את חותמת בית הדין. המבקשת הסבירה זאת בכך שעותק זה נארז "בקרטונים בהם נארז חומר רב לאחסון מחוץ למשרדי הנתבעת ואין באפשרותה להגיע אליו מיידית...". יחד עם זאת, צורפה תכתובת בין הצדדים מיום 3.3.10, ממנה עולה כי כתב ההגנה כבר הוגש.
ג.יש להעדיף את חקר האמת על פני מימוש פסק דין שניתן ללא קיום דיון. כמו כן, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, בשל עצם הפגם בהליך.
ד.למבקשת טענות הגנה טובות משהמשיבה לא צירפה ראיות לחבות למעט מספר מסמכים פנימיים שנכתבו על ידה.
6.המשיבה התנגדה לבקשה מטעמים כדלקמן:
א.תקנה 484 לתקנות סד"א, החלה על בתי הדין לעבודה מכוח תקנה 129(3) לתקנות בתי הדין לעבודה, קובעת כי המצאת כתבי בית דין יש לבצע למשרדו של מנהל התאגיד. לפיכך, ההמצאה היא כדין. בפרט, כאשר מר בקשי הוא שחתום גם על אישור מסירה למכתב ההתראה ששלחה המשיבה למבקשת.
ב.סיכויי ההגנה נמוכים בשים לב לטענות ההגנה של המבקשת, שכן המבקשת טוענת כי העבירה באופן חד-פעמי סכומים לקרן ההשתלמות המנוהלת אצל המשיבה, ולא התחייבה להפריש לעובדיה מדי חודש כספים. המשיבה טוענת כי חוק הפיקוח על מוצרים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 קובע כי המבקשת אינה יכולה לעצור את ביצוע ההפקדות בלא הסכמה, והסכמה כאמור לא הוצגה.
ג.כאמור, המבקשת טוענת כי ההזמנה לדיון מיום 23.11.10 לא הומצאה לה. משהומצא לה פרוטוקול כדין של הדיון מיום 8.7.10, הנושא על גביו במסגרת החלטת הרשמת את מועד הדיון הנוסף מיום 23.11.10, לא מצאתי צורך לדון בטענה האם הזימון עצמו הומצא למבקשת והאם ההמצאה לידי איש האחזקה מר בקשי הינה המצאה כדין.
ד.מנגד, אכן, עיון בתיק בית הדין מעלה כי המבקשת לא קיבלה לידיה את הפרוטוקול וממילא את ההחלטה מיום 23.11.10 לפיהם עליה להגיש כתב הגנתה בשנית.
7.לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, ובפרט בשים לב לכך שכתב ההגנה מצוי כעת בתיק ונראה כי אכן כתב ההגנה הוגש, בחרנו ליתן משקל למדיניות בית הדין להעדיף הכרעה לגופו של ענין מקום בו ניתן לפצות את הצד השני. זאת, מטעמים של חובת הצדק. על כן איננו נדרשים גם לשאלת סיכויי טענות ההגנה של המבקשת.
8.לפיכך, פסק הדין שניתן במעמד צד אחד יבוטל. יחד עם זאת, תישא המבקשת בהוצאות הבקשה בסכום של 1,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.