הלל יזמות אספרסו בר (2001) בע"מ נ' זידנברג ואח'

החלטה

1.הנתבע מס' 1 (להלן – ערן) משך שטר ע"ס 100,000 ₪ שמועד פרעונו היה ביום 28.3.11.

הנתבעת מס' 2 (להלן – החברה) הינה ערבה לפרעון השטר.

2.מההתנגדות לביצוע השטר שהוגש על ידי הנתבעים והנתמכת בתצהירו של ערן עולה כי הנתבעת מס' 2 הינה זכיין של התובעת המפעילה רשת בתי קפה, הידוע בכינויו המסחרי "קפה הלל".

בית הקפה מצוי בשד' רוטשילד 65, ת"א.

בתצהירו טוען ערן כי השטר נשוא הבקשה נמסר לתובעת כביטחון לביצוע התשלומים המגיעים לתובעת במסגרת מערכת ההסכמים ביניהם.

בין הצדדים היו קיימות מחלוקות שונות באשר להסכם זיכיון. במועד כלשהו ביטלה התובעת את הסכם הזיכיון ובגין כך מתנהל הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

ערן ממשיך וטוען כי לאחר שהשטר חולל ובמסגרת הניסיון לפתור את המחלוקות בין הצדדים, סוכם כי החב' תשלם ע"ח השטר סך של 50,000 ₪ ובתמורה תשיב לה התובעת את השטר.

החב' עמדה בסיכום זה ואילו התובעת לא החזירה את השטר אלא אף הגישה אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

בנסיבות אלה אין התובעת זכאית לפרעון השטר.

3.במסגרת חקירתו הנגדית חזר ערן על גירסתו, כפי שפורטה בתצהירו ולפיה בפגישה שקוימה בין הצדדים, כמפורט לעיל, סוכם שהשטר הזה אמור להיות מוחזר אליו.

4.על פי ההלכה הפסוקה, על הנתבע להראות הגנה לכאורה, אפילו הגנה דחוקה.

בית המשפט הדן בבקשה לרשות להתגונן תפקידו לברר אם בטענות הנתבע, בהנחה שתוכח מהבחינה העובדתית, יש בה משום עילת הגנה. אך משעבר מבחן זה, אין לבית המשפט לא סמכות ולא שיקול דעת למנוע ממנו להתגונן בעילה זו.

הזכות להתגונן הינה זכות חוקתית.

במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן אין מקום לבירור טענות ההגנה לגופן והדיון מצטמצם לשאלה אחת ויחידה והיא: האם הצליח הנתבע לשכנע את בית המשפט בקיומה של הגנה לכאורה הראויה להיות בדיון רגיל.

5.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעים עברו את הרף שנקבע בהלכה הפסוקה, כאמור לעיל ולפיכך יש להיעתר לבקשה.

6.לאור האמור לעיל, ההתנגדות לביצוע שטר מתקבלת.

הוצאות הבקשה יהיו על פי התוצאות בתיק.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.