הללי נ' הפול המאגר הישראלי לביטוחי רכב

החלטה

בפני בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה ראיות של המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל) בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים (להלן:"החוק").

התובע, יליד 06.11.1952, נפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 29.11.2007 (להלן:"התאונה"). בתאונה נפגע התובע, בין היתר, בכתפיים וברגליים. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה.

וועדה רפואית של המל"ל מיום 22.01.2009 (להלן:"הועדה") קבעה לתובע 10% נכות בגין "מגבלה קלה בתנועות בעיקר סיבוביות" בשל כתף שמאל (ראה סעיף 28 ו-35 לפרוטוקול הועדה). קביעת הועדה מהווה קביעת דרגת נכות על פי דין אשר מחייבת לצורך התביעה דנן כאמור בסעיף 6ב לחוק.

הנתבעת מבקשת להתיר לה להביא ראיות לסתור את החלטת הועדה. לטענת הנתבעת, לתובע עבר רפואי עשיר המעיד על פגיעה מתמשכת בכתף שמאל שנים רבות לפני התאונה. לטענתה, לא היה בפני הועדה כל תיעוד רפואי מעברו של התובע בכלל, ובעניין התלונות בכתף שמאל בפרט, ומשכך, הוועדה לא התייחסה במסקנותיה למצבו הקודם של התובע. עוד נטען כי נכותו של התובע נקבעה על יסוד בדיקות US תקינות.

התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, הכאבים אשר סבל חלפו כעבור זמן מה. עוד הוסיף התובע כי גם אם היה מורא עברו הרפואי בפני הועדה, הרי שאז לא הייתה משנה את מסקנתה כיוון שאין בו כדי להצביע על מגבלת תנועה כלשהי. עוד נטען כי, בקשה להבאת ראיות לסתור הוגשה באיחור רב קרי, לאחר שלב הגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים.

  סעיף 6ב לחוק קובע לאמור:

"6ב. קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר

נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

  בעניין הנסיבות שבהן יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות על פי דין נקבע כי ההיתר מיועד למקרים מיוחדים וחריגים (א' ריבלין, תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (2003), 494). בין היתר נקבע כי יינתן היתר "כשבפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, שלו היו בפניה בודאי הוי מביאם לתוצאה שונה" (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד, פ"ד מה(4) 77, 82). בעניין אחר נקבע כי "אין בכוחו של בית המשפט לברר את השאלה הרפואית, אילו ליקויים יש לייחס לאיזו תאונה. בירור של שאלה כזאת על ידי מינוי מומחה בא בגדר ראיות לסתור קביעתה של הוועדה השנייה, שניתן היה, אולי, לסבור שהיא מתייחסת לתוצאות התאונה השנייה בלבד" (ע"א 6553/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' מלצר, פ"ד נג(1) 611, 615, רע"א 5608/90 קורנהיל חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מו(2) 107, 111-110, רע"א 4482/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך, פ"ד מט(5) 198, 202). הנה כי כן, כאשר מהתיעוד הרפואי עולה כי הנפגע סבל עוד קודם לתאונה מליקויים הדומים לאלה שיוחסו לתאונה , לפי החלטת הועדה, שלא היו בפניה ויש להניח כי היו מביאים לתוצאה שונה, יהיה בכך להצדיק הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה.

בענייננו, הועדה קבעה לתובע 10% נכות לפי מחצית פריט 35 (1) ב' שעניינו הגבלת התנועות בכתף שמאל.

הנתבעת צירפה לבקשתה תיעוד רפואי הקודם לתאונה דנן. בתעודה רפואית מיום 08/08/1995 מופיעות תלונות בדבר "כאבים בכתף שמאל". מפענוח צילום כתף שמאל שבוצע ביום 08.08.1995, נמצא "מוקד גרמי בראש הזרוע". מרשומה רפואית מיום 27.08.1995 נרשמו שוב תלונות של התובע על כאבים בכתף. עוד נלמד מגיליון השחרור לאחר תאונה מיום 19.03.1998, כי התובע סובל מכאבים בכתפיים וכן הופנה לפיזיותרפיה. מהתעודה הרפואית מיום 20.07.2003 עוד נלמד כי התובע נפגע בתאונת קטנוע וכן נפגע בכתפיים בין היתר. תלונות על כאבי כתף שמאל מופיעות אף ברשומה רפואית מיום 19.09.2007. התובע לא חלק למעשה על כך שסבל מכאבי כתף לפני התאונה הנדונה, אך טען כי כאבים אלה חלפו לאחר זמן מה וכי כבר בשנת 2003, 4 שנים לפני התאונה, לא אובחנה שום הגבלה בכתף שמאל.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה, במסמכים הרפואיים ובטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הוועדה קבעה לתובע נכות בגין מגבלה בכתף שמאל כתוצאה מהתאונה דנן, כאשר מפרוטוקול הוועדה עולה בבירור כי לא היו בפניה כל נתונים אודות הפגיעות שנגרמו לתובע לפני התאונה, וזאת כאשר עולה מהתיעוד הרפואי כי התובע אכן סבל לפני זמן רב מכאבים בכתפיים. במצב דברים זה, בו נעלמו מעיני הועדה נתונים רלוונטיים מהותיים, מעברו הרפואי של התובע , באותו תחום בו קבעה הועדה נכות, וכאשר שניתן להתרשם מהתיעוד הרפואי כי, התובע סבל מכאבים ומגבלות בכתף שמאל לפני התאונה דנן , הגעתי למסקנה כי, אילו היו מובאים בפני הועדה אותם ממצאים רלוונטיים , הנוגעים למצבו הרפואי של התובע לפני התאונה, אזי קביעתה של הועדה הייתה שונה ומכאן, יש למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה לקביעת דרגת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה.