הלוי אבי נ' מנחם גלילי ואח'

החלטה

1.המבקש תובע את המשיבים בבימ"ש השלום בקריית גת לפיצוי בגין הוצאת דיבה.

עדותו הראשית של המבקש נשמעה בישיבת 10.11.11 ולאחר שעות של חקירה דחה ביהמ"ש קמא (כב' השופט א. באומגרט) את בקשת ב"כ המבקש לייעד ישיבה נוספת להמשך החקירה הראשית.

ביום 6.12.11 דחה ביהמ"ש את בקשת המבקש לאפשר לו הגשת "תצהיר עדות כהשלמה לעדות שמסר בדיון מיום 10.11.11". זאת הואיל ו"בית המשפט כבר קצב די והותר זמן לחקירת התובע".

בפני בקשת המבקש לרשות לערער על שתי ההחלטות הנ"ל.

לטענתו, ההחלטות פוגעות בזכות המבקש ליומו בבית המשפט ולאפשרות להעלות ולהעיד ככל אשר יאבה וללא מגבלת זמנים.

2.לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, החלטתי לדחותה על הסף מבלי לבקש תגובת המשיבים.

המדובר על פני הדברים בהחלטות דיוניות מובהקות בדבר דרך התנהלות הדיון וקציבת לוחות הזמנים הנדרשים לכך. עיון בפרוטוקול ישיבת 10.11.11 מלמד על זמן רב שהועמד לרשות המבקש לעדותו הראשית.

ערכאת הערעור תמעיט עד למאוד להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בדבר ניהול הדיון – ולא מצאתי לשנות מכך בנסיבות העניין דנן.

זאת ועוד. ההחלטה מיום 6.12.11 נמנית על סוג ההחלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור עפ"י ס"ק 1(6) לצו הרלבנטי ואילו ההחלטה מיום 10.11.11 נמנית על סוג ההחלטות האמורות בס"ק 1(5) לאותו הצו.

גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

3.סוף דבר – בקשת הרשות לערער נדחית.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים – אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותקי החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ב, 05 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: