הלברייך ואח' נ' גולן ואח'

החלטה

מוטב להם, לחלק מנימוקי הקשה אלמלא נכתבו.

אף אתמול כתבתי בהחלטתי כי מזה זמן רב נעשים ניסיונות, המוכשלים על ידי המבקשים, למסור לידיהם של האחרונים את כתבי בי-הדין.

לא בכדי כתבתי , דבר שאיננו בשיגרה, על פני החלטתי מאתמול את שעת מתן ההחלטה. זאת, כיון שרציתי להאמין כי בטרם יחלפו 48 שעות, תוגש התגובה, אשר זה מכבר נתאפשר למבקשים להגיש.

החלטתי האחרונה ליתן מועד נוסף של 48 שעות ניתן לפני משורת הדין!!!.

הבקשה להארכת מועד לא היתה בפני עד לרגע כתיבת ההחלטה, אתמול.

ייאמר כבר עתה, כי עיינתי עתה בבקשה, ואף לו היתה מונחת בפני, לא הייתי נעתרת לה. אין בבקשה כל הסבר מניח את הדעת מדוע מזה תקופה, ולא רק ב-48 השעות האחרונות לא הגיבו המבקשים, ולא טיפלו בענינם. הנימוקים העולים מהבקשה, הינם דחוקים, וחלק אף אינו הגיוני, שעה שמדובר בסכסוך שידוע ומוכר למבקשים. ההסבר היחיד שניתן להעלותו הוא כי המבקשים סברו כי סיכול כל מהלך לקבלת כתבי בי-דין, "ידחק את הקץ".

אשר על כן, אינני מוצאת לבטל את הצו שניתן במעמד צד אחד, הצו יישאר על כנו, עד להחלטה אחרת של בית המשפט.

תגובת המבקשים תוגש לבית המשפט לא יאוחר מיום שני 26.7.2010 בשעה 1100.

עם הגשת התגובה תפעל המזכירות על פי הנהלים הקבועים לפגרה.

ניתנה היום, י"ב אב תש"ע, 23 יולי 2010, בהעדר הצדדים.