הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ נ' הום סנטר בע"מ ואח'

פסק דין

רקע:

א.תביעת שיבוב על סך 80,846 ₪.

ביום 12/3/05 בשעה 02:00 בלילה עלתה באש דירת המגורים ביתו של ד"ר רובין אדגר (להלן – אדגר), ברח' רוברטו בקי 16/9 בבאר שבע. הדירה ותכולתה ניזוקו באופן קשה. הדירה הייתה מבוטחת אצל התובעת בביטוח משכנתא. בגין נזקי המבנה שילמה התובעת לאדגר 74,277 ₪ ביום 14/6/05. למומחים מטעמה (חוקר שריפות ושמאי) שילמה התובעת סך של 3,849 ₪ ו-2,181 ₪.

התביעה:

ב.התובעת טוענת כי האחריות לשריפה מוטלת על הנתבעות, ובהקשר זה היא מציינת את העובדות הבאות:

(1)ביום 25/11/04 מכרה הנתבעת 1 לאדגר סדין חשמלי כפול (מצורפת קבלה).

(2)בתאריך 11/3/05 בשעה 20:00 לערך עזבו אדגר וחברתו את הדירה כשהכל כשורה. בשעה 02:00 לערך הזעיק שכן את אדגר והודיע לו שדירתו עולה באש.

(3)בבדיקות שנערכו על ידי התובעת לאחר האירוע נמצא שהאש פרצה כתוצאה מכשל בגוף החימום של הסדין או כתוצאה מהתחממותו.

(4)כשהגיע אדגר לדירה היה במקום צוות הכיבוי שעסק בכיבוי השריפה. השריפה כילתה את תכולת הדירה וגרמה נזק ניכר למבנה.

התובעת טוענת כי הנזק נגרם על ידי מוצר פגום וכי על הנתבעות הנטל להוכיח כי לא התרשלו בייצורו ושיווקו. מתקיימת במוצר חזקת מוצר פגום לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם – 1980. לטענת התובעת סיבות השריפה ונסיבותיה אינן ידועות לה ונטל ההוכחה עובר אל כתפי הנתבעות על פי ס' 41 לפקודת הנזיקין שכותרתו: "חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו".

התובעת מייחסת לנתבעות שורה של מעשים ומחדלים, ובהם: ייצור ושיווק של מוצר פגום; אי ביצוע בדיקות תקינות לסדין; אי נקיטה של פעולות מתחייבות לצורך מניעת האירוע; אי מתן אזהרה לקונים מפני האירוע ומפני הסיכון; אי מסירת הנחיות שימוש בקשר עם הסדין. טענות אלה מנוסחות בכתב התביעה באופן כוללני, ואינן מצביעות באופן מפורש על עובדות המקרה הנדון.

ג.ראוי לציין כבר עתה, כי למרות שכתב התביעה משתרע על פני 4 עמודים, ו-17 סעיפים מפורטים, לא ראתה התובעת לנכון לציין עובדות בסיסיות שביסוד עילת התביעה. התובעת אינה טוענת בכתב התביעה כי הסדין נמכר לאדגר ללא הוראות שימוש, למרות שמאוחר יותר היא מבקשת להיבנות מטענה זו. התובעת אינה מפרטת בכתב התביעה כי עובר לשריפה היה הסדין בשימוש, ומה היו נסיבות השימוש בסדין. לשון אחר, בתביעתה מדלגת התובעת על תיאור "מקרה הביטוח", שבגינו שילמה תגמולי ביטוח. התובעת מתארת את האש שהשתוללה בדירת התובע, ואת המסקנה כי מקור האש בסדין החשמלי. לא ברור היכן היה הסדין בשעה שגרם לפרוץ השריפה ומה השימוש שנעשה בו עובר לשריפה. אפילו לא כתוב שהסדין היה מחובר לחשמל ופרוש על המיטה. כתב התביעה חסר, ולעניין זה אחזור בהמשך. רק זאת אציין, אופן ניסוח כתב התביעה מטיל צל על אמינות גרסת התביעה שנבנתה תוך כדי ניהול התיק, וכתגובה לטענות ההגנה. לו לפחות הייתה התובעת מגישה כתב תשובה ומשלימה בו את שהחסירה בכתב התביעה, אך גם זאת לא עשתה.

ההגנה:

ד.טענות הנתבעת 1 –

הנתבעת 1 לא ייצרה את הסדין כי אם הנתבעת 2. הנתבעת 1 רכשה את הסדין כשהוא ארוז ומוכן לשיווק ומכרה אותו לאדגר. הסדין נושא תו תקן של מכון התקנים הישראלי (תעודה מיום 1/1/03 עד 31/12/03 צורפה לכתב ההגנה). ככל שנפל פגם בייצור הסדין אין לנתבעת 1 כל שליטה או ידיעה על כך. הנזק נגרם לאחר שהסדין יצא מרשות הנתבעת 1 ואפשר שהפגם נגרם בשעה שהסדין היה ברשותו של אדגר ובשליטתו. יש להשית על אדגר אשם תורם בשיעור של 100% שעה שהניח את הסדין כשהוא מחובר לחשמל ללא פיקוח ועזב את הבית לשעות רבות. הנתבעת מייחסת לאדגר את המעשים והמחדלים הבאים: לא בדק את הסדין לפני השימוש בו; גרם לפגם בסדין; גרם לקצר חשמלי בסדין; התעלם מהוראות היצרן; התרשל בתחזוקת הסדין; לא עשה כל שביכולתו למנוע את השריפה.

עוד טוענת הנתבעת 1 כי לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע לנזקים הנטענים וכי התובעת שילמה כ"מתנדבת".

ה.הנתבעת 1 שלחה "הודעה לצד שלישי", לאדגר ולנתבעת 2.

כלפי אדגר טוענת הנתבעת 1 כי במעשיו או במחדליו גרם לפגם בסדין ולשריפה נשוא התביעה.

כלפי הנתבעת 2 טוענת הנתבעת 1 כי, ככל שיוחלט לחייב את הנתבעת 1 בנזקי השריפה, הרי שהאחריות מוטלת על הנתבעת 2 מחמת שייצרה וסיפקה סדין פגום או מסרה הנחיות שימוש לא מספקות באשר לסיכון בשימוש בסדין.