הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' שיים ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 17/1/11 ברחוב הגמל בבאר-שבע ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בה "נפגשו" שני הרכבים המעורבים בתאונה נשוא התביעה.

רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת") נפגע בחלקו הימני קידמי, ואילו רכב הנתבעים (להלן: "רכב הנתבעים") נפגע בחלקו האחורי שמאלי.

העידו בפני עת/1 (להלן: "עת/1"), שהיה נהג הרכב התובעת, ונתבע 1 (להלן: "נתבע 1"), שהיה נהג רכב הנתבעים.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, כאשר נסע נהג רכב התובעת בכביש ראשי, ובהגיעו לצומת T , התפרץ רכב הנתבעים, תוך כדי התעלמות מתמרור "האט ותן זכות קדימה", ופגע ברכב התובעת. לפיכך, הנתבעים אחראים לקרות התאונה ולנזקים שארעו ברכב התובעת.

לטענת הנתבעים, כאשר נהג רכב הנתבעים הגיע לצומת, וידא כי הכביש פנוי מרכבים, פנה ימינה, נסע כ-30 מטרים ואז הגיח רכב התובעת מאחור, במהירות גבוהה ופגע ברכב הנתבעים בחלקו האחורי.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – על מי יש להטיל אתה אחריות לקרות התאונה.

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הנהגים.

עת/1 העיד כי נסע בכביש ראשי, ואילו נהג רכב הנתבעים פנה ימינה, מבלי שציית לתמרור "האט". לפיכך הוסיף (עמ/ 1): "... ואז הוא התפרץ מימיני ולא היה לי לאן לברוח..."

מנגד, העיד נתבע 1, וציין כי עצר את רכבו לפני שנכנס לצומת, נסע ימינה, כעבור כ-20 מטר שמע חבטחה, וראה כי רכב פגע בו מאחורה, כמו ש ציין גם בטופס הודעת נהג, ב- ת/1.

לשיטת הנתבעים, רכב התובעת פגע ברכבם מאחור, ולפיכך האחריות רובצת לפתחה של התובעת.

סבורתני, שבנסיבות העניין אין לקבל א ת טענת הנתבעים. שהרי, אין חולק כי רכב הנתבעים פנה ימינה, לאחר שבמסלול נסיעתו מוצב התמרור "האט", והיה עליו לוודא שנתיב הנסיעה פנוי, ואכן אם הניב היה פנוי, לא היתה מתרחשת התאונה.

וישאל השואל – אם גרסת הנתבעים אכן נכונה, מדוע הפגיעה ברכב התובעת הינה מהצד הימני קידמי, ולא בחזית מקדימה? היינו מצפים שאם עסקינן בפגיעה מאחור קלאסית, נראה פגיעה בחזית רכב התובעת, ופגיעה מאחור ברכב הנתבעים. אך, כל שראינו הוא פגיעה בצד ימין קידמי ברכב התובעת, דבר המסביר את גרסת עת/1, שלאור התפרצות רכב הנתבעים נאלץ לסטות הוא עם רכבו.

כעולה מהראיות ומהעדויות, השתכנעתי כי רכב הנתבעים התפרץ לנתיב נסיעת רכב התובעת, שהרי הוא זה שהיה אמור להאט וליתן זכות קדימה.

בד בבד, גם על נהג רכב התובעת היה לנהוג בזהירות, שהרי רוב רובו של רכב הנתבעים כבר היה מלפניו.

אציין, בקצירת האומר, כי בצומת בו מותקן תמרור המחייב מתן זכות קדימה, מטיל הדין מרות מוגברת וברורה יותר על זה הנכנס לצומת. אולם, אין חובה זו מקנה זכות בלעדית לנהג אשר לזכותו הזכות לנסיעה קדימה, להיכנס לצומת בצורה "עיוורת".