הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' דלק

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת על החלטת כב' הרשמת ורדה שוורץ מיום 2.1.11 אשר ניתנה בת"א 32179-03-10, ולפיה נדחתה הבקשה לביטול פסק דין אשר הגישה המערערת.

2. המשיב הגיש בחודש מרץ 2010 תביעה כספית בסך 52,016 ₪ נגד המערערת ונתבע נוסף במסגרת ת"א 32179-03-10, בגין תאונה ביום 29.7.09 עם רכבו של הנתבע הנוסף, שהינו מבוטח של המערערת (להלן:"המבוטח"), שכתוצאה ממנה טוען המשיב כי נגרם לרכבו אובדן מוחלט.

מכתב התביעה עולה כי המערערת נתבעת לפי הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 (להלן:"חוק חוזה הביטוח") לשלם לידי המשיב את כל תגמולי הביטוח הראויים להיות משולמים ע"י המערערת למשיב.

משלא הוגש כתב הגנה מטעם המערערת, ניתן ביום 1.6.10 פסק דין נגדה ע"י כב' הרשמת ענת דבי.

3.המערערת הגישה בקשה לביטול פסה"ד בחודש נובמבר 2010 ולאחר שהתקיים דיון בפני כב' הרשמת ורדה שוורץ ביום 2.1.11 ניתנה ההחלטה נשוא הערעור.

המערערת טענה בבקשה לביטול פס"ד כי קיימת לה הגנה טובה מפני התביעה ואי הגשת כתב ההגנה נבעה מטעות בתום לב, כתוצאה מכשל אלקטרוני שלא היה בשליטתה ולא מתוך זלזול.

4.כב' הרשמת הגיעה למסקנה ולפיה, טענת המבקשת כי עקב כשל מחשוב נמחקו ממחשביה קבצים מסוימים אשר מנעו ממנה ידיעה בדבר הגשת התביעה והמועד להגשת כתב ההגנה, יש בה הסבר מספיק לצורך טענת המחדל שארע אלא, שאין די בכך, ויש צורך בעילת הגנה טובה ומספיקה על מנת לבטל את פסה"ד מיום 1.6.10.

כב' הרשמת קבעה כי:

"את טענת המבקשת טען המבוטח (נתבע 01), כי אינו אשם בתאונה ואף הגיש הודעה מתאימה על כך. בדיעבד טוען נציג המבקשת שינה את המבוטח את גרסתו וטען כי הינו אשם בתאונה.

אין כל פרוט כיצד ומתי שינה המבוטח את גרסתו ודווקא גרסתו הראשונה, שאינו אשם בתאונה היתה מחייבת הגשת כתב הגנה על ידי המבקשת על מנת להתגונן כנגד התביעה.

אף אם נקבל את גרסת המבקשת הרי ככל שלא קיבלה את גרסת המבוטח, נמצא כי הוא אשם בתאונה וחלה עליה החובה לשלם את התביעה כנגדה (בהתאם לתיקון - א.כ.)

במעמד הדיון ובעקבות שאלותי, התברר כי הטענה כי המבוטח שינה את גרסתו היא טענה מוטלת בספק שכן כל מה שנאמר ונטען על ידי ב"כ המבקשת הוא כי המבוטח לא שיתף פעולה עם חוקר של המבקשת ולא נתן מספיק נתונים.

ב"כ המבקשת אף טעם כי בידיו דוח חוקר אך הוא מנוע מלהציגו ולצרפו לבקשה אלא רק לעיני בית המשפט.

דבר מהאמור לעיל לא נרשם בתצהירו של נציג המבקשת ולא נטען בבקשה".

לפיכך, הגיעה כב' הרשמת למסקנה כי עילת ההגנה של המערערת היא הגנת בדים שאין לה כל בסיס ועל כן, דחתה את הבקשה לביטול פסק דין על הסף.

5.תמצית טענות המערערת:

א.בימ"ש שגה כשלא ראה בתוצאות בדיקת הפוליגרף כעילת ביטול פסה"ד בטענת הגנה לזכות המערערת וזאת לאור שינוי גרסתו של המבוטח בדבר קרות התאונה והצורך ללבן בפני ביהמ"ש על דרך שמיעת ראיות מהן נסיבות התאונה והאם אכן קמה מחויבות המבוטח לתאונה כמו גם חבות עפ"י הפוליסה.

ב.שגה ביהמ"ש בקביעתו כי "אין כל פרוט כיצד ומתי שינה המבוטח את גרסתו ודווקא גרסתו הראשונה, שאינו אשם בתאונה... ב"כ המבקשת אף טעם כי בידיו דוח חוקר אך הוא מנוע מלהציגו ולצרפו לבקשה אלא רק לעיני בית המשפט. דבר מהאמור לעיל לא נרשם בתצהירו של נציג המבקשת ולא נטען בבקשה".

המערערת טוענת כי לא ברור כיצד קבע ביהמ"ש קביעתו זו שעה שהוגשה לפניו הודעת המבוטח ותוצאות בדיקת הפוליגרף, ממנה עולה ברורות כי המבוטח שינה את גרסתו כפי שנמסרה בטופס ההודעה והציג גרסה שונה.