הכשרת הישוב בישראל בעמ נ' אופרייט ליס בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי תאונת דרכים.

התובעת טוענת, כי בעת שרכבה היה בנסיעה, פגע ברכבה רכב הנתבעות אשר יצא מחניון, התפרץ לכביש וגרם לתאונה ולנזק.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות, כי בעת שהנהגת ברכב הנתבעות היה בנסיעה, הגיח רכב התובעת מאחור וגרם לו לנזקים.

בדיון שהתקיים לפני, שמעתי את עדויותיהן של הנהגות בכלי הרכב. במהלך הדיון הוצגו לראשונה הודעת נהגת הנתבעות ותמונות הנזק ברכב הנתבעות, אשר לא צורפו לכתב ההגנה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגות ובצילומי הרכבים ושמעתי את העדויות, החלטתי לקבל את התביעה.

מעדותה של הנהגת ברכב הנתבעות עולה אחריותה הברורה לתאונה. בניגוד לנטען בכתב ההגנה התברר מעדותה של נהגת הנתבעות, כי התאונה ארעה בעת שביקשה לבצע פניית פרסה. השמטת פרט מהותי זה פועלת לחובתה.

עוד נתברר כי נהגת הנתבעות ניסתה לבצע פניית פרסה במקום אסור וכי הדבר נתגלה לה רק במהלך ניסיונה לבצע פנייה זו. להלן דברים מעדותה: "כשהתקרבתי למעבר הזה התברר שצורתו לא מאפשר פניית פרסה, לא היה תמרור שאוסר על פניית פרסה או על כניסה. כשהגעתי לשם התברר שהכניסה היא לרכבים שמגיעים מצד שמאל." (ראה פרוטוקול הדיון עמ' 3 ש' 10-12). עניין זה לא הוזכר ולו ברמז בהודעה אותה מסרה נהגת הנתבעות לנתבעת 1.

נהגת הנתבעות אמרה כי טרם ביצוע הפנייה היא הייתה בנתיב הימני והיא עברה לאחר מכן לנתיב השמאלי בו היא נסעה כ- 10 מ'. רק לאחר מכן היא החלה בפניה שמאלה (עמ' 3 ש' 29 עד עמ' 4 ש'1). גרסה זו אינה מתיישבת עם מיקום הפגיעות ברכב הנתבעות. מתמונות הרכב רואים בבירור נזקים בדלת השמאלית האחורית. כך אף נכתב מפורשות בהודעה לנתבעת 1. מיקום הפגיעה מתיישב עם גרסת נהגת התובעת לפיה היא נסעה בנתיב שמאלי, כאשר נהגת הנתבעות שהגיעה מימין, חצתה את נתיב נסיעתה (ראה פרוטוקול הדיון עמ' 1 ש' 18).

מהעדויות שוכנעתי כי נהגת הנתבעות, אשר נסעה בנתיב הימני פנתה שמאלה לצורך פניית פרסה ותוך כדי כך חצתה את נתיב הנסיעה השמאלי בו נסעה נהגת התובעת.

ער אני לכך שנהגת התובעת העידה כי היא ראתה את נהגת התובעת יוצאת מהחניון המצוי מימין. עם זאת לאור אופן התרחשות התאונה, נחה דעתי כי כך נראו הדברים לנהגת התובעת מהכיוון בו היא הגיעה.

לאור אחריותה הברורה של נהגת הנתבעות לאירוע התאונה, כפי שהיא משתקפת מהעדויות וחומר הראיות, לא מצאתי שיש לייחס משמעות כלשהי לאי העדתו של בעלה של נהגת התובעת שנכח ברכב התובעת.

לאור נסיבות התאונה לא מצאתי גם שיש לייחס רשלנות תורמת כלשהי לנהגת התובעת.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

התובעת הוכיחה את נזקיה באמצעות חוות דעת שמאי, חשבוניות והוראות תשלום. אשר על כן הנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה לתובעת סך של 4,191 ₪. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסף תשלמנה הנתבעות הוצאות משפט - אגרת בית משפט ששולמה בסך של 347 ₪, שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ ושכר העד בסך של 300 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב סיון תשע"א, 14 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: